מכללות בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בישראל המונח מכללה אינו חד משמעי, ולכן ניתן למצוא גופים שונים הכוללים את המילה מכללה בשמם.
על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תשי"ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית". החוק בארץ אסר על הקמת מוסדות אקדמאיים שאינם מחקריים עד 1993. החוק שונה על ידי שר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין וביוזמתו נפתחו מכללות רבות. יש הטוענים כי גם לחץ מצד אוריאל רייכמן, שהפעיל את קשריו הפוליטיים למען הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה, תרם לשינוי.
בישראל קיימות, נכון לשנת 2006, 54 מכללות. החלוקה המקובלת של המכללות בישראל היא על פי הקטגוריות הבאות:
- מכללות אקדמיות - שהן מוסדות להשכלה גבוהה, פועלות על פי "חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958", ובפיקוח המועצה להשכלה גבוהה.
- בעבר לא הייתה משמעות לכינוי זה, אולם לאחר שמכללת עמק הירדן העניקה לעצמה את התואר הוחלט למסדו והכללים בנושא זה הוכנסו לחוק.
- מכללות אלו מעניקות תואר אקדמי ישראלי, כולן מעניקות תואר ראשון והחל בשנת 2002, עקב תיקון החוק, חלקן אף תואר שני ללא תזה, אך אינן מוסמכות להעניק תואר שלישי. רק חלקן מעסיקות חוקרים אולם במרביתן לא מתבצע מחקר אקדמי.
- בישראל קיימות עשרות מכללות אקדמיות, שכולן מקבלות את הסמכתן להעניק תארים מהמועצה להשכלה גבוהה. הן נחלקות למכללות פרטיות (שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) ולמכללות ציבוריות (שחלקן מסונפות לאוניברסיטאות).
- ראשי שלוש המכללות האקדמיות הפרטיות הגדולות מנסים לקדם חוק שיאשר הקמת אוניברסיטאות פרטיות בישראל, שיורשו להעניק גם תואר שלישי (דוקטורט).
- חלק מהמכללות עוסקות גם בתחומי הוראה נוספים,וחלקן משמשות גם כשלוחות של האוניברסיטה הפתוחה, חלקן משמשות כמכללות מקצועיות ומכשירות טכנאים והנדסאים לבחינות מה"ט.
- מכללות להכשרת מורים וגננות - ב־1978, בעקבות ועדת עציוני לשדרוג מעמד המורה, החליטו על הפיכת מקצוע המורה לפרופסיה והחלו בהליך הפיכת "הסמינרים להכשרת מורים" שפעלו בתוקף "חוק בתי המדרש התשי"ד" ל"מכללות אקדמיות לחינוך" המעניקות תואר אקדמי ראשון משולב תעודת הוראה. מהלך זה לווה בחקיקה, במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה, המסדיר את ההיבטים המשפטיים של פעולת ההשכלה הגבוהה בישראל. לכן, כיום כל המכללות להכשרת עובדי הוראה מעניקות תואר אקדמי, וכלולות בערך על מכללות אקדמיות. סך הלומדים בתשס"ה בכל המכללות להכשרת עובדי הוראה היה כ־23 אלף סטודנטים, מתוכם כ־500 לתואר שני.
- בתי ספר אקדמיים לסיעוד - (בתי ספר לאחיות מוסמכות), עם התמקצעות מקצועות הסיעוד הפכו חלק מבתי הספר לאחיות למכללות אקדמיות המעניקות תואר וחלקם מעניקים נקודות זכות לקראת תואר. בנוסף, מוענקים תארים בסיעוד על ידי מוסדות אקדמיים קיימים - רשימה חלקית:
- ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים
- ביה"ס האקדמי לסיעוד אסף הרופא, צריפין
- ביה"ס האקדמי לסיעוד - המרכז הרפואי קפלן, רחובות
- ביה"ס האקדמי לסיעוד "דינה" ליד ביה"ח בלינסון פתח תקוה
- ביה"ס האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח וולפסון חולון
- ביה"ס האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח שיב"א תל השומר
- ביה"ס האקדמי לסיעוד תל אביב
- ביה"ס לסיעוד ע"ש פט מתיוס, ליד ביה"ח הלל יפה חדרה
- ביה"ס ע"ש רקנאטי ליד אוניברסיטת בן גוריון באר שבע - המגמה לסיעוד,
- החוג לסיעוד על שם צ'ריל ספנסר - חיפה
- שלוחות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל, יש להבהיר כי תואר המוענק ללומדים בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל הפועלים בישראל - הוא תואר זר ואינו תואר אקדמי ישראלי מוכר. מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל אינם מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסדות אקדמים ישראלים. חלק מהגופים המפעילים שלוחות אלו כוללים את המילה "מכללה" בשמם ולדוגמה: "המכללה לישראל", "רשת מכללות" וכדומה.
- היו מקרים בעבר, בהם המועצה להשכלה גבוהה לא הכירה בתארים שהוענקו על ידי שלוחות מחו"ל, למשל בתארי "אוניברסיטת לטביה".
- דוגמאות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל המקיימים שלוחות בארץ:
-
- "השלוחה בישראל של New England College מארצות הברית
- השלוחה בישראל של Clark University מארצות הברית
- השלוחה בישראל של University of Indianapolis מארצות הברית
- המרכז האקדמי פרס - השלוחה בישראל של Polytechnic University of New York מארצות הברית
- השלוחה בישראל של Heriot Watt University מבריטניה
- השלוחה בישראל של Touro College מארצות הברית
- השלוחה בישראל של Lesley University מארצות הברית
- השלוחה בישראל של University of Liverpool מבריטניה
- השלוחה בישראל של University of Derby מבריטניה
- מכללות מקצועיות - מכללות מקצועיות שאינן אקדמיות, הנמצאות בפיקוח מה"ט - המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, שהוא גוף ממלכתי המופקד על הכשרת טכנאים והנדסאים במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים, במסגרת האגף להכשרה ופיתוח כח אדם, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. מה"ט מעניק לבוגריו תואר טכנאי מוסמך ותואר הנדסאי.
- מכללות אלו מתמקדות לרוב בתחום מסוים ובו הן מעניקות השכלה והכשרה מקצועית על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים.
- רוב המכללות המקצועיות בישראל אינן דורשות תנאי קבלה גבוהים כמו המכללות האקדמיות. בחלק מהמכללות המקצועיות נערכים ראיונות אישיים ומבחני התאמה לקורסים, אך אין בהם דרישה למבחן פסיכומטרי ורק בחלקן נדרשת תעודת בגרות כתנאי קבלה ללימודים.
- גופים אחרים הכוללים את המילה "מכללה" בשמם, למשל "המכללה לגיל הרך" שהיא גן-ילדים, חלק מגופים אלו הם מוסדות להכשרה בתחומים שונים המעניקים תעודת גמר או אישור איגוד מקצועי.
