מין פולש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורגניזם מוגדר כמין פולש (invasive species), אם הוא הופץ באמצעות האדם לאזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית, ואם הוא מצליח לייסד במקום זה אוכלוסייה, המתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואף מצליחה להתפשט. ההגדרה של מין בתור "פולש" תמיד מתייחסת לאקוסיסטמה מסוימת, ולא אל כל מרחב התפוצה של המין (שהרי באזור מוצאו הטבעי של המין, הוא מתקיים, או לפחות התקיים בעבר, בשיווי-משקל עם האורגניזמים הסובבים אותו, ואינו מתנהג כפולש). קיימים מינים מסוימים בעלי נטייה יוצאת-דופן להתפשט כמינים פולשים באזורים רבים, בעוד שמינים אחרים מצליחים להתבסס ולהתפשט רק באזור גאוגרפי מסוים, למרות שהם מופצים באמצעות האדם לאזורים רבים. השימוש במונח "מין פולש" מוגבל בדרך כלל לדיון במאקרואורגניזמים בלבד; לא מקובל להגדיר מיקרואורגניזמים (כגון חידקים גורמי מחלות) בתור מינים פולשים.
המינים הפולשים הפכו לתופעה נפוצה ביותר במאה העשרים, בעקבות העלייה הדרמטית בניידות האוכלוסייה האנושית, וכיום הם מהווים בעיה חמורה בקנה מידה כלל-עולמי. בעיית המינים הפולשים הינה אחת הסוגיות המרכזיות כיום בנושאי איכות הסביבה ושמירת הטבע ברחבי העולם, ואחת הסיבות העיקריות לפגיעה במגוון הביולוגי. לפגיעה של מינים פולשים בחקלאות ישנה השפעה כלכלית אדירה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפצה
אורגניזמים רבים הפכו למינים פולשים בעקבות פעילותו של האדם. מבחינים בין הפצה מכוונת והפצה לא מכוונת של מינים פולשים:
- הפצה מכוונת
-
- צמחי נוי ומיני מחמד, כמו צמח הלנטנה הססגונית.
- מינים המובאים כמדביר ביולוגי, כמו הנמייה ההודית.
- מינים המובאים לצרכי חקלאות, למשל נסיכת הנילוס שיובאה לימת ויקטוריה, ואוכלת את מיני האמנונים בימה עד להכחדתם.
- צרכים כלכליים, כמו נוטריות ומינקים שיובאו לצורך הקמת חוות פרווה.
- הפצה לא מכוונת
-
- מעבר לרוות במי נטל של אוניות. למשל Zebra mussel צדפות מזיקות המתחרות עם מינים מקומיים באגמי ארצות הברית ואף גורמות לסתימה בצינורות ובכך פוגעות גם בתחנות כח.
- מעבר על סחורות חקלאיות, כמו למשל זבוב הפירות העובר על ההדרים.
- הורדת מחסומים טבעיים, למשל תעלת סואץ אשר הביאה את החוטית הנודדת לים התיכון.
[עריכה] התבססות
להתנהגות הפולשנית קודמת לעתים תקופה של התבססות והתאקלמות באזור ההפצה החדש של המין. המין מייסד אוכלוסייה באתרו החדש, ולעתים אף עובר סלקציה, המתאימה אותו אל התנאים של בית הגידול החדש. בשלב הבא, אם המין יתחיל להתפשט אל אזורים חדשים באופן מאסיבי ויגדיל את אזור תפוצתו, המין יוגדר כפולש. מינים פולשים רבים עוברים קודם תקופה ממושכת של הסתגלות, לפני התפרצותם כמינים פולשים; לעתים מדובר בעשרות שנים. לכן יש לראות בכל מין המופץ אל אזור חדש בתור סכנת פלישה, גם אם הוא עדיין אינו מגלה התנהגות פולשנית.
חוק העשירית אומר שמתוך מספר אקראי (1,000 לדוגמה) של מינים שנקלעו לאתר זר בעקבות פעילות האדם, רק עשירית ימצאו בית גידול מתאים באתר החדש. מתוך אלה, רק עשירית יצליחו לשרוד ולהתבסס כאוכלוסייה. ומתוך המינים האלו רק עשירית יתפשטו ויהיו למין פולש. כלומר, 1 לאלף מינים יהיה מין פולש.
[עריכה] הנזקים שגורמים מינים פולשים
הפגיעה של מין פולש במגוון הביולוגי וביציבות המערכת האקולוגית יכולה להתרחש במספר אופנים:
- דחיקה תחרותית של מינים מקומיים בעלי תפקיד מקביל במערכת האקולוגית.
- טריפה של מינים מקומיים.
- הפצת מחלות בקרב המינים המקומיים.
- השפעה עקיפה - הבאת תועלת למינים מסוימים, ובעקבות שגשוגם - דחיקה תחרותית או טריפה של מינים אחרים.
- שינוי באופי בית הגידול, כגון: הצללה, משטר שריפה.
באופן דומה, המין הפולש יכול לגרום נזקים אדירים גם לגידולים חקלאיים.
מכיוון שהמין הפולש זר למערכת האקולוגית הנפלשת, למינים המקומיים אין יכולת להתמודד עם האיום שמציב הפולש. לא ניתנה להם האפשרות להסתגל באופן הדרגתי אל נוכחות המין החדש, ולכן מינים מסוימים יכולים להיכחד בקלות רבה. למשל, חתול בית אחד שנקלע לאי מבודד ובו עופות מקומיים שלא ראו טורף מימיהם - עשוי לטרוף את כל גוזלי העופות, משום שהוריהם לא נקטו אמצעי זהירות כלשהם נגד טורפים.
העדרם של אויבים טבעיים למין הפולש, שיכולים לרסן את התפשטותו, מקנה לו יתרון נוסף מעל המינים המקומיים.
הנזקים שגורמים מינים פולשים, והסכנה שהם מהווים למגוון הביולוגי, חמורים באופן מיוחד באיים מסוימים, בהם חיים מינים ייחודיים רבים בעלי תפוצה מוגבלת, שלכל אורך האבולוציה שלהם שגשגו בהעדר טורפים. דוגמאות מפורסמות הם האיים הוואי, אוסטרליה וניו זילנד. הגעתם של מינים פולשים טורפים, כמו למשל חתול הבית, אל האיים הנ"ל במאתיים השנים האחרונות, הפגישה את הטורפים הפולשים עם מינים נדירים שלא הכירו אותם ולא ידעו איך להתגונן מפניהם, ולכן הגיעו תוך זמן קצר מאוד אל סף הכחדה.
[עריכה] התמודדות עם מינים פולשים
הטיפול במינים פולשים נעשה על ידי מניעת מעבר המינים ממקום למקום, צמצום גודל האוכלוסייה הפולשת, או חיסול טוטאלי של המין הפולש באותו בית גידול, אם הדבר אפשרי. הטיפול היעיל ביותר הוא מניעת הפלישה מלכתחילה.
- מניעה - מדינות רבות בעולם כיום מטילות הגבלים חמורים על הכנסה של אורגניזמים זרים אל תוך תחומי המדינה. על תיירים נכנסים נאסר להכניס פירות וירקות שהובאו מחו"ל, וסחורות חקלאיות עוברות ניטור קפדני.
- הדברה ביולוגית - חיסול המין הפולש על-ידי הבאת האויב הטבעי שלו, מאזור מוצאו של המין. שיטת טיפול זו טומנת בחובה סכנה חמורה - הכנסת האויב של המין הפולש מהווה בעצם הכנסת מין זר נוסף אל תוך האקוסיסטמה, שעלול להתגלות בדיעבד כמין פולש מזיק אף יותר מהמין המקורי שעבורו הובא. כדי למזער את הסיכון הנ"ל, יש צורך לבצע בדיקות קפדניות של האינטראקציות של המין החדש עם מינים רבים ככל האפשר מהאקוסיסטמה הנפלשת. אולם בשל מורכבות העולם הביולוגי וריבוי המינים בו, לעולם לא ניתן לחזות בצורה בטוחה מה תהיינה ההשלכות של הכנסת מין זר אל תוך אקוסיסטמה חדשה.
- כריתה או צייד - סילוק אקטיבי של פרטי המין, על-ידי כריתה/עקירה במקרה של צמחים, או צייד במקרה של בעלי-חיים, אינו מהווה סיכון כמו השימוש בהדברה ביולוגית. אולם במינים מסוימים, כמו חיות שבורחות על נקלה או צמחים שמפיצים זרעים העמידים לעשרות שנים, קשה לסלק את כל פרטי המין, ולעתים ניתן רק לדלל את אוכלוסייתו.
[עריכה] מינים פולשים במקומות שונים בעולם
- ארנבון מצוי
- פאולוניה
- בולבול אדום שת
- פוסום אוסטרלי כסוף-אפור
- זרזיר מצוי
- עכבר הבית
- חיפושית אסייתית ארוכת מחוש
- מיינה מצויה
- צרעת העפצים
