מותו של סרדינופוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מותו של סרדונופוליס הוא ציור של הצייר אז'ן דלקרואה משנת 1827.

הציור מבוסס על אחד משיריו של ביירון, מהתנועה הרומנטית, תנועה שצמחה בשלהי המאה השמונה עשרה ורווחה עד מחציתה של המאה התשע עשרה, כאשר הדרך המקובלת להגדיר את הרומנטיקה היא על דרך השלילה, התנועה מהווה את הריאקציה להלך הרוח ששלט בכיפה הפוליטית, האינטלקטואלית והאמנותית– עידן האורות.

השיר מתאר את הסיפור על המלך האשורי סרדונופוליס (אשורבניפל), שהעלה את ארמונו בלהבות, באקט של טירוף, בעת שעירו נינוה הייתה תחת מצור, ושהורה להרוג ולהרוס הכל. גישתו הייתה שאם יהרגו אותו אז הוא ייקח את כולם עימו.

הסצנה במישור הראשון שמופיעה בה האישה העירומה העומדים לשסף את גרונה הן מעמידה אותנו בהלם והן חזקה והמלך עומד במישור האחורי ומסתכל על האירוע ונראה כאילו יש לו טבע שונה אינדיבידואלי, ייחודי משאר הקבוצה. הציור משופע בסצינות אלימות ומיניות מוחצנת. הקצינים שוחטים בסכין את נשי ההרמון העירומות על רקע העיר הבוערת בעשן סמיך. הצבעים בציור עזים ביותר כשהאדום הוא הדומיננטי.