מוצא החיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחקר אודות מוצא החיים מחפש הסבר מדעי להווצרות החיים על פני כדור הארץ. הנחת יסוד היא, שהחוקים הבסיסיים החלים על החומר החי והחומר הלא-חי זהים, וכי ניתן להסביר את המעבר מחומר לא-חי לחומר חי על סמך חוקים אלה.
תורת האבולוציה מסבירה כיצד צורות חיים פשוטות התפתחו לצורות חיים מורכבות ומגוונות. חשיבותה בכך שהיא ממקדת את בעית מוצא החיים בשאלת מוצאו של היצור החי הראשון, ולו הפשוט ביותר. אך מאז פרסומה של תורת האבולוציה לא נמצא הסבר שלם ומניח את הדעת להיווצרותו של אותו יצור חי ראשוני, וזאת חרף התקדמות עצומה בהבנת התפתחות החיים וכדור הארץ הקדום. מספר השערות ועדויות ניסיוניות מצביעות על פתרונות אפשריים לתעלומה זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] גנרציה ספונטנית
בתקופה הקדומה היה מקובל לחשוב, שיצורים מורכבים יכולים להווצר ישירות מחומר דומם. כך למשל עכברים מופיעים באסמי תבואה, ורימות זבובים מתהוות בבשר נרקב. תאוריה זו, המכונה יצירה (גנרציה) ספונטנית, באה לידי ביטוי עוד בכתביו של אריסטו. השפעתם של הוגי הדעות היוונים הייתה רבה, ורק במאה ה-17 החלו להתעורר ספקות באשר להתכנותה של גנרציה ספונטנית.
בספר מ-1646 תומס בראון, היה אחד הראשונים לקרוא תיגר על תורת הגנרציה הספונטנית. למרות הביקורת הרבה על פרסום זה, ב-1668 הצליח האיטלקי פרנצסקו רדי להראות כי זבובים המטילים את ביציהם בבשר הם המקור להתפתחות הרימות בו. מהמאה ה-17 ואילך, העדות הנסיונית הצטברה בהדרגה ודחקה את רגליה של תורת הגנרציה הספונטנית; בתחילה עוד ניתן היה להחזיק בה לגבי יצורים מיקרוסקופיים. היו שסברו למשל, כי חידקים יכולים להווצר מחומר נרקב. אך בסופו של דבר תיזת הגנרציה הספונטנית הופרכה, ובימנו מוסכם כי כל היצורים החיים כיום נוצרו מיצורים חיים קודמים.
[עריכה] התאוריה של אופרין על מוצא החיים
תורת האבולוציה, מסבירה את התפתחות בעלי חיים והצמחים מצורות פשוטות יותר. אך היא אינה מסבירה כיצד נוצרו החיים הראשונים, התאים הראשונים מחומר "מת". החוקר הסובייטי אלכסנדר אופרין חיבר תאוריה מקיפה על התפתחות החיים על כדור הארץ.
[עריכה] יצירת חומרים אורגנים פשוטים
ההנחה הרווחת היא שהתרכובות האורגניות הראשונות נוצרו מן הגזים שהרכיבו את האטמוספירה בעבר. החוקר האמריקאי ס. מילר העמיד הנחה זו למבחן. הוא התקין מכשיר ומילא אותו בתערובת שחיקתה את האטמוספרה הישנה של כדור הארץ. הגזים סבבו במכשיר ומילר חיבר אלקטרודות שיפעילו עליהם התפרקויות חשמליות (ברקים). תוך שבוע נוצרו בתערובת חומצות אמינו, אבני הבניין של החלבון, וחומרים אורגנים נוספים.
[עריכה] יצירת קואצאוורטים
החלבונים, שנוצרו בימים ובאגמים העתיקים, הצטרפו לטיפות מיקרוסקופיות הקרויות קואצאוורטים, אשר מסוגלות לקלוט לתוכם חומרים. כתוצאה מקליטת חומרים לתוכם הן גדלות, וכאשר הן מגיעות לגודל מסוים הן נחצות לשניים.
הטיפות שהמבנה החלבוני שלהם היה מוצלח יותר יכלו לקלוט לתוכם חומרים במהירות רבה יותר, כולל טיפות קטנות מהם. הן התחלקו מהן יותר היו רבות יותר מטיפות בעלות מבנה חלבונים שונה.
חומצות הגרעין שבונות את ה-(DNA) בתאים הנוכחיים השתלבו בטיפות. מרגע שפיתחו חומצות הגרעין דרך לקבוע את מבנה החלבונים ניתן לשייך את הטיפות ליצורים החיים. חומצות הגרעין יכלו לפקח על בניה של חלבונים שיזרזו וישלטו על תהליכי מטבוליזם וההתחלקות (התרבות).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- פול דיוויס, הנס החמישי.
- אטנבורו ד', החיים עליי האדמות
- איריס פריי, מוצא החיים (האוניברסיטה המשודרת).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול ראשית החיים, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
