אלקטרודה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלקטרודה היא מוליך חשמלי המשמש ליצירת מגע עם תווך לא מתכתי של מעגל חשמלי (כגון מוליך למחצה, אלקטרוליט או ואקום). את המונח טבע המדען מייקל פאראדיי מצירוף המילה אלקטרון עם המילה היוונית "הודוס" שמשמעה "דרך".
על מנת שהתווך יהווה חלק ממעגל חשמלי עליו להיות במגע עם לפחות שתי אלקטרודות.
אלקטרודה שהמתח החשמלי שלה חיובי ביחס לאחרת נקראת אנודה.
אלקטרודה שהמתח החשמלי שלה שלילי ביחס לאחרת נקראת קתודה.
אם התווך מכיל חלקיקים טעונים חשמלית והמתח החשמלי בין האלקטרודות גבוה דיו על מנת להניעם, יזרמו חלקיקים בעלי מטען חשמלי שלילי (אלקטרונים או אניונים) מן התווך אל האנודה, בעוד חלקיקים בעלי מטען חשמלי חיובי (קטיונים) יזרמו מן התווך אל הקתודה.
בתאים אלקטרוכימיים אפשר שתגרם תגובת חיזור של החומר ממנו עשויה האנודה, ותגובת חמצון של החומר ממנו עשויה הקתודה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
