מדוזה (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בדמות במיתולוגיה היוונית. לערך העוסק בחיה הימית, ראו מדוזה (חיה ימית).

במיתולוגיה היוונית, מדוזה (Μεδουσα, "מלכה") הייתה דמות נשית מפלצתית, שמבטה היה יכול להפוך בני אדם חיים לפסלי אבן.

על פי סיפורי המיתולוגיה, מדוזה הייתה אחת משלוש הגורגונות, שהיו מפלצות מיתיות בעלות ידי מתכת, ניבים חדים ושיער העשוי מנחשים חיים וארסיים. אחיותיה של מדוזה היו בנות אלמוות, אך מדוזה עצמה הייתה בת תמותה, ואכן, בסופו של דבר, היא נהרגה על ידי הגיבור פרסאוס.

הגרסה הנודעת ביותר של המיתוס מספרת שמדוזה הייתה נערה יפיפייה, בעלת תלתלי זהב, שפותתה על ידי פוסידון, אל הים, ותנתה אהבים עמו במקדשה של אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה. בין פוסידון לאתנה שררה יריבות רבת שנים, עוד מהזמן בו העדיפו האתונאים את אתנה כפטרוניתם, על פני פוסידון [1]. כיוון שכך, כשגילתה האלה את חילול מקדשה, היא קיללה את מדוזה, והפכה אותה למפלצת המוכרת, ששיערה נחשים ומבטה מאבן את החיים. לאחר מכן, מדוזה גורשה אל מעבר לאדמות ההיפרבוראניות, שבהן שרר אור שמש נצחי.

גורלה של מדוזה נחרץ כשהמלך פולידקטס הטיל על פרסאוס להביא לו את ראשה של מדוזה. לעזרתו של פרסאוס נחלצו אתנה והרמס, שליח האלים, שהעניקו לו, בין היתר, סנדלים מכונפים, מגל ומגן עם מראה בצידו החיצוני. על ידי הסתכלות בהשתקפות של מדוזה במגן שלו הוא יכל להתקרב בבטחה אליה ולערוף את ראשה. מצווארה הכרות של מדוזה בקעו צאצאיה מפוסידון: הסוס המכונף פגסוס והענק כריסאור. פרסאוס השתמש בראשה של מדוזה כדי להציל את אנדרומדה מהמפלצת שאיימה עלייה, להרוג את פולידקטס ועל פי מספר גרסאות, גם לאבן את הטיטאן אטלס. לאחר מכן, העניק פרסאוס את הראש הכרות לאתנה, שהטביעה אותו על שריון חזה.

בימי קדם נהגו לטבוע את ראשה של מדוזה, לרוב עם נחשים מתפתלים במקום שיער ועם לשון מגיחה מבין הניבים, על דלתות בתים, קירות, מצבות, מטבעות, מגנים ושריונות חזה, מתוך תקווה להדוף את הרשע ולהשאירו מחוץ לטווח סכנה.

שמה של מדוזה הוענק, בין היתר, לספינה צרפתית מפורסמת ששקעה אל מול חופי סנגל ב-1816, וכן לאסטרואיד 149 שהתגלה בשנת 1875. ראשה של מדוזה משמש גם כאחד מסמליו הרבים של בית האופנה ורסצ'ה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדוזה