מגילת המקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מגילת המקדש נחשבת למגילה החשובה ביותר של כת האיסיים, כת שהתרכזה במערות ים המלח. המגילה מתארת את הלכות המועדים, הלכות המקדש, והלכות המלוכה, כפירוש וכהרחבה להלכות הידועות לנו מן התורה. המגילה נחשבת גולת הכותרת בתולדות חקר מגילות ים המלח.

[עריכה] גילוי המגילה

המגילה נתגלתה לראשונה בשנת 1956, כנראה במערה 11 (11QT), אך הייתה ברשות סוחר ערבי מבית לחם עד למלחמת ששת הימים. במהלך עשר שנים אלו ניסה יגאל ידין לרכשה ללא הצלחה, פרט לפיסת קלף קטנה שהצליח לקנות. מיד לאחר המלחמה הגיעו כוחות צה"ל אל בית הסוחר והחרימו את המגילה. רק לאחר קריאת המגילה נוכח ידין לדעת כי נפלה לידיו המציאה הגדולה ביותר מאז נתגלו המגילות הגנוזות. בסופו של דבר פוצה הסוחר בכמאה אלף דולר. ידין חקר ופירסם את המגילה פרסום פופולרי ומדעי.

לאחר מלחמת ששת הימים הטיל אגף העתיקות על יגאל ידין לבדוק את מצב המגילות במוזיאון רוקפלר. כך מצא ידין שרידים של שנים או שלושה עותקים של המגילה, ואולם קטעים אלו קטנים ולא היה ניתן באמצעותם להבין את מגילת המקדש. באמצעות המגילה השלמה צירף ידין את הפיסות לכדי קטעים שניתן לקרוא אותם באופן חלקי.

[עריכה] תיאור חיצוני

מגילת המקדש היא הארוכה ביותר מבין המגילות שנתגלו עד כה: 8.15 מ'. מכיוון שהעמוד הראשון לא נתגלה, יש לשער כי אורכה היה קרוב ל- 9 מ'. היא גולגלה מן הפנים לחוץ בגלילה בודדת, כלומר הדף הראשון היה החיצוני בגלילה, והאחרון - הפנימי ביותר. המגילה מורכבת מ- 19 יריעות גוויל (קלף) דקות ביותר, שנתפרו בעזרת חוטים, בכל יריעה שלושה או ארבעה עמודים. אורך יריעה בעלת 3 עמודים - כ-40 ס"מ. אורך יריעה בעלת 4 עמודים - כ-52 ס"מ. מספר השורות היה 22 או 28. היריעה האחרונה נשארה לא מלאה.

המגילה נכתבה עברית בכתב מרובע הרודיאני, בסגנון שידין הגדירו: כתב מהודר למחצה. קטע מעותק אחר של מגילת המקדש מתוארך לתקופה החשמונאית, כלומר כמה עשרות שנים לפני הורדוס. לפיכך ולפני סימנים אחרים, תיארך ידין את המגילה למחצית השנייה של המאה השנייה לפנה"ס.

[עריכה] הסגנון הספרותי

המגילה מוצגת כדבר ה' בגוף ראשון, כלומר - ה' בעצמו מדבר ומסביר את ההלכות. השם המפורש נכתב כתב רגיל, דבר שלדעת ידין מלמד על העובדה כי בני הכת ראו בספר חלק מן התורה. במרכז המגילה ציטוטים מן התורה, בעיקר מספרי במדבר ודברים, וסביבם השלמות באותו סגנון בדיוק, באופן המסביר ומפרש בבהירות את הנאמר בתורה, וקובע הלכות נוספות (שאינן מוכרות במסורת היהודית של ימינו) המשתלבות באופן הרמוני בציטוטים, בפירושים ובהסברים.

[עריכה] תוכן המגילה

המגילה מתרכזת בנושאים הבאים:

מועדם ופרטי ההלכות של חגים ומועדים, מהם כמה שאינם מוכרים לנו כיום.
הלכות בית המקדש ובניינו, באופן המשלים את הידוע לנו מן התורה לגבי מקדשו של שלמה המלך.
חוקת המלך והלכות המנהל הציבורי המלכותי.

תוך דיון בהלכות המועדים בא לידי ביטוי לוח השנה של הכת, לוח המבוסס על השמש ולא על הירח, כבלוח העברי במסורת הרבנית של ימינו. בלוח זה 364 יום בשנה, והוא מסודר באופן כה הרמוני, עד כי כל המועדים חלים כל שנה באותו יום בשבוע. לוח זה בא לידי ביטוי בכתבים אחרים של הכת, למשל בספר היובלים.

בין המועדים החדשים נמצאים מועד ביכורי התירוש ומועד ביכורי השמן - היצהר. ביכורי התירוש הוא מועד שחל שבעה שבועות לאחר חג השבועות שלנו, שהוא חג ביכורי החיטים, ושבעה שבועות אחריו - מועד ביכורי היצהר.