מארין 1
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארין 1 (באנגלית: Marine 1) - אות הקריאה של כלי טיס בשירות חיל הנחתים האמריקני, בשעה שנשיא ארצות הברית נמצא בו. כאשר כלי טייס של חיל הנחתים מטיס את סגן נשיא ארצות הברית, הוא מכונה "מארין 2".
השימוש במסוקים ככלי תחבורה נשיאותי החל בשנת 1957 בתקופתו של דווייט אייזנהאואר. מסוק ה- H-13 Sioux (גרסתו הצבאית של הבל 47, Bell 47), חסר היה את אביזרי הנוחות, כגון מיזוג אוויר ובית שימוש, בהם צויידו מסוקי הנשיא המאוחרים יותר. בשנים שלאחר מכן הוחלפו המסוקים בהדרגה לדגמים חדישים יותר.
עד לשנת 1967 חלק חיל הנחתים את האחריות להובלתו המוסקת של הנשיא עם צבא ארצות הברית. כאשר הוסק הנשיא במסוקי הצבא נקרא המסוק "Army 1".
כלי הטיס העיקריים שמשמשים בתפקיד זה כיום הם 19 המסוקים הנשיאותיים שמפעילה טייסת HMX-1, שמשמשים את הנשיא וצוותו לטיסות קצרות. הטייסת מפעילה מסוקים מדגמי VH-3D סי-קינג (משנת 1962) ו-VH-60N בלק-הוק (משנת 1988). עד שנת 2008 אמורה הטייסת לקלוט 23 מסוקים חדשים מדגם US-101 מתוצרת לוקהיד מרטין, שיחליפו את המסוקים הישנים.
תפעולו של צי מסוקי מארין 1 נעשה בידי למעלה מ- 800 נחתים, המרוכזים ברובם בבסיס חיל הנחתים שבקואנטיקו (Quantico), וירג'יניה. בכל מקום בו נוחת מארין 1 ממתין לנשיא על הקרקא לפחות נחת אחד במדים ייצוגיים מלאים. בימיו האחרונים במשרת הנשיאות, בעודו טס מעל לגראנד קניון ונוחת בקרבתו, נדהם ביל קלינטון למצוא נחת ממתין על הקרקע על מנת להצדיע לו [1]
