שיחה:ל"ג בעומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מתי ל"ג בעומר השנה? הרי ערב החג יוצא בליל שבת - זה לא יוצר בעייה (הדלקת אש בשבת)?Pasteran 12:32, 27 אפר' 2004 (UTC)

ל"ג בעומר לעולם אינו יוצא בשבת, כך שאין התנגשות בינו ובין השבת. ל"ג בעומר חל השנה, כמו בכל שנה, בי"ח באייר, שהוא יום ראשון. מדליקי מדורות שהם שומרי שבת ייאלצו להתאפק, ולחכות עד מוצאי שבת קודם שהם מדליקים מדורה. זו אינה הגבלה קשה כל כך, הרי ממילא מדליקים מדורות, בדרך כלל, רק כששורר חושך מוחלט. את הקרשים יאספו ביום שישי, ומי שמגן על עם ישראל מכל צרה וצוקה, יגן על הקרשים שלא ייגנבו. דוד שי 12:48, 27 אפר' 2004 (UTC)

איך בדיוק רשב"י למד במערה עם אליהו הנביא? אלא אם כן זו אגדה, זה בלתי אפשרי, ובמקרה כזה צריך לציין (לפי האגדה רשב"י וכו')

תוכן עניינים 1 בני עקיבא 2 דברי קבלה אודות ל"ג בעומר 3 עוד הסבר 4 ירידה לפרטים 5 פיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" ופיוט "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי"

[עריכה] בני עקיבא

הנושא הוא לג בעומר. השבחים לבני עקיבא מקומם בערך של התנועה.

---

שיניתי את ההגדרה של ל"ג בעומר, פשוט כיוון שהוא אינו חג לפי כל הדעות. ppesel 02:03, 14 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] דברי קבלה אודות ל"ג בעומר

דברי קבלה אודות ל"ג בעומר ניתן למצוא כאן באחת הגרסאות המוקדמות של הערך. בתקווה שבהמשך ייערכו הדברים בצורה שתתקבל.

מלח השמים 21:03, 16 מאי 2005 (UTC)

מלח שמיים, אשמח מאוד, אם תציא - או תאיר ותעיר את עיניי לגבי אותם פרטים שלא נראים תקינים לדעתך. ואשמח לשקלל ולשכלל אותם.

zivoron

אתחיל ממה שנראה תקין בעיני - הוספת לערך זה הרבה מידע רלוונטי. מכיוון שזו אנציקלופדיה כללית ולא אנציקלופדיה בוטנית לדוגמה, הרי שיש בה מקום לתחומי ידע שונים כולל תורת הקבלה.

אך כיוון שזהו אתר בהשתתפות קבוצה רחבה של אנשים בעלי השקפות עולם מגוונות, ניתן להבין שעלולים לצוץ חילוקי דעות בתחומים שונים. (בהמשך דברי אפנה אותך לקריאה בדפים שונים ואני מקדים, שאין צורך לקרוא בדקדקנות כל דף ודף אלא די בכך שתקבל התרשמות כללית.) ראה לדוגמה:

1. פוליטיקה - שיחה:ארגוני טרור
2. אמונה - שיחה:ביקורת המקרא (ראה שם את שני הארכיונים)
3. עניינים 'רגועים' יותר - שיחה:לאה גולדברג

ולעניין התוספת שלך לערך כאן, על במות מסויימות היתה תוספת זו מתקבלת ללא שום התנגדות ואף בברכה. אך מטבעו של מיזם זה - ובעיני זה בסדר על אף הקושי - שהתעוררה התנגדות. גילגמש ואלמוג העלו את הנקודות הבאות:

1. חוסר פרופורציונליות לשאר הנושאים בערך
2. אי רלוונטיות של חלק מהדברים לערך זה
3. חוסר באסמכתאות לאמינות הדברים
4. צורת הצגת הדברים כהרצאה
5. כתיבה בלתי נייטרלית

אם משהו מנקודות אלו אינו ברור לך, שאל שאלה מפורטת ואשתדל לענות.

ברקע הדברים עומדת גם השאלה מהם הערכים הרצויים לוויקיפדיה והדעות חלוקות בנושא זה בין הוויקיפדים הוותיקים. אמנם עניין זה לא הוזכר אך צילו מרחף בדיון מסוג זה. כיוון שנושא זה לא עלה הרי שאתה פטור מלהתייחס אליו.

גילגמש המליץ על קריאת ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית ואני מוסיף לזה את ויקיפדיה:ויקיפדיה כמוסד דמוקרטי.

רבים מאתנו הכותבים כאן, היינו מעורבים בדיונים מסוג זה שכאן, ניתן ורצוי להתגבר על כך. הדרך היא באמצעות השתדלות להגיע להסכמה. זה אפשרי. שלך, מלח השמים 22:31, 17 מאי 2005 (UTC)

אומרים , אורח לרגע רואה כל פגע , למרות שאני שאני חדש בכתיבה הויקיפדאית, אך ותיק בקריאה כזאת, אני אטול את הזכות לציין את הצרימות שלדעתי גרמו לבלאגן הזה להתלקח לכדי מלחמת גרסאות חסר סיבה לדעתי. ביטול ערך רחב, ללא הערות מתאימות וללא אזהרה ( ולדעתי גם ללא קריאה מעמיקה בערך ( חלפו 3 דקות בין הזמן שבו שמתי את האמר לזמן שבו הוסר ערך רחב כלכך!) הגישה הגישה הגישה.. אנא.. נסו לעזור לחדשים למצוא את הידיים והרגלים. ולא להעלים להם אותם..

ועכשיו לעניין, בעניין גודלו הפורפוצינואלי של הערך .. כפי שצינתי.. הנושא של ל"ג בעומר בכל המסורות והיסטוריות - הוא קבלי במובהק. , מהסיבות למרד- דרך המדורות והיללות בהר מירון. ולכן גודלו הוא סביר בעניי. מה גם שערך נחלק למספר ערכי משנה של המנהגים :תיקון כרת והחלאקה. כמוכן הסבר על רעיון הצדיק על פי הקבלה.

אני מקבל את הטענה שיש אולי מקום להוציא את ההסבר על המושג "צדיק" לערך נפרד גם מבחינה תוכנית וגם על שוןם ערכו הנרחב של הערך בכל נושא המסורות ההיסטריה והתרבות היהודית על גוניה. כמוכן ניתן להוציא לערך נפרד את המושג "ספירת העומר על פי הקבלה" חוו נא דעתכם על ניסוח חדש של חלקו של המאמר:

ל"ג בעומר על פי הקבלה בניגוד לסיבות המסורתיות לחגיגות את ל"ג בעומר , דוגמאת אלו שצוינו להלן. רבים אחרים עולים להר מירון אל קברו של התנא, מחבר ספר הזהר, רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) לחלוק לו כבוד ביום שבו עזב את העולם. על פי הקבלה, אין זה מקרה ששני מאורעות אשר לכאורה אינם קשורים זה לזה קרו בדיוק באותו יום בשנה. על מנת להבין זאת עלינו לאמץ את צורת המחשבה אותה מציגה בפנינו חכמת הקבלה - היקום עובד על עיקרון של סיבה ותוצאה - הדברים הקורים בעולם הגשמי הנם תמיד תוצאות הנובעות - מסיבות אשר קדמו להן ומקורן בעולם הרוחני.

רבי שמעון בספר הזהר מציג לראשונה את הרעיון שכאשר אנו דנים בחג איננו עוסקים בדתיות או ביהדות אלה אנו דנים בחוקי הטבע. בחוקיות הרוחנית עליה מושתת העולם כולו. ל"ג בעומר חל ביום ה -33 ל[ספירת העומר]. עלינו להבין מהי ספירת העומר על מנת להבין את משמעותו של ל"ג בעומר.

ספירת העומר: "וספרתם לכם" פירושו ליצור חיבור עם הספירות - מחסד של חסד עד מלכות של מלכות (שבע ספירות וכל אחת מחולקת ל- 7) סך הכל - 49 ספירות. ספירת העומר, היא פרוטוקול סינכרון המספק את השנאי הדרוש לכל יום, על מנת להתאים את הכלי הרוחני, הנשמה שלנו, לאנרגיית הדין הקשה של תקופה זו ולהצליח למשוך אנרגיה חיובית אל תוך חיינו. כל זה נובע מכך שבפסח יצאנו ממצרים מעבדות לחירות באמצעות הכוח העצום של האור שהוזרק ליקום בליל ט"ו בניסן. הכוח הזה הגיע לא מכיוון שזכינו בו אלא באשראי, שבעת השבועות של ספירת העומר מהווים את ההזדמנות להחזיר את ההלוואה ולזכות בחירות אמיתית – היא החירות מהמוות ונספחיו. זה קרה בזמן מתן תורה. התהליך הזה מופיע ביקום כל שנה ומאפשר לנו להתחבר אליו.

בחג השבועות מסתיימת ספירת העומר. ביום זה אנו יוצרים קשר עם ספירת מלכות שבמלכות אשר הינה ההתגלמות הגשמית של סיום תקופת הדין - כאמור, לכל התגלמות גשמית ישנה סיבה בעולם הרוחני, הסיבה הרוחנית להתגלמות הגשמית שחלה בחג השבועות טמונה ביום ל"ג בעומר - היום ה - 33 לספירת העומר בו יוצרים קשר עם ספירת הוד שבהוד. מכאן נובע שיום ל"ג בעומר הוא בעצם חג השבועות בעולם הרוחני. הסיבה של"ג בעומר הוא יום חג היא, שביום זה מגיעה אנרגית המחשבה הקוסמית לכלל פסגת השלמות, ברמת הזרע. בל"ג בעומר מתגלה ביקום האור במלוא הדרו, ברובד הרוחני.

בל"ג בעומר מתגלים ברחבי היקום כל סודות המחשבה הרוחנית ובהתאם נחשף השורש של כל ההתרחשויות שאנו פוגשים בעולמנו.

בחג השבועות מתגלה אור זה בעולם הגשמי - אז ניתן להתחבר לאור ביתר קלות. חיבור זה להוד שבהוד מיסד בתוכנו כח של בילע המוות לנצח - אשר מספק עבורנו חומת מגן רוחנית מפני כאוס.

כיצד ניתן ליצור חיבור עם האנרגיה של ל"ג בעומר?

את החיבור אנו עושים באמצעות ידע הכוונות שכתבו המקובלים אותו ניתן למצוא בסידור תפילה לעני לימות חול , אולם לא די להתפלל מתוך סידור עם כוונות - במידה ולא נדע ונבין למה אנו מתקשרים אזי לא נוצר שום קשר עם האנרגיה המשודרת ביקום.

לצורך העזרה לחיבור לאנרגיה המתגלית, קיים בזוהר המאמר הנקרא "אידרא זוטא קדישא" - בארמית, האסיפה הקטנה. שמו של המאמר מקורו בעובדה שלאחר שיצאו רשב"י ורבי אלעזר מהמערה [בפקיעין] אספו איתם במערה אחרת - על אם הדרך בין צפת ומירון - 8 תנאים (החכמים של אותו דור שכתבו גם את המשנה). שם גילה רשב"י לראשונה ברבים את סודות הזהר. בספר הזהר מכונים האנשים האלה - "האידרא רבא" - בארמית, האסיפה הגדולה. במהלך הלימוד התגלה אור עצום אשר גרם לשלשה מן התלמידים להשלים את התיקון שלהם ולעזוב את העולם באופן מיוחד המתואר בספר הזהר. הפורום המצומצם שנותר, כלל כעת 8 אנשים ונקרא מאותו זמן, האדרא זוטא - האסיפה הקטנה. התורה אינה מגלה לנו את משמעות ל"ג בעומר. לפיכך בחר רבי שמעון לחשוף עבורנו מידע חיוני זה. בל"ג בעומר הזמין רשב"י את כל העוצמה של הוד שבהוד להתגלות בעולם וכך בלם את המגפה בקרב חבריו תלמידי [רבי עקיבא] אשר גם הוא נמנה עליהם. כעבור שנים באותו יום ממש בחר לעזוב את העולם. בשני המקרים עשה רבי שמעון שימוש בידע הקבלי והדרכים בהם ניתן להתחבר על האנרגיה הקוסמית. ידע אשר בסופו של דבר העניק אותו לממשיכי דרכו בצורת ההילולה שלו עצמו ,ככלי אנרגתי לחיבור לאותה אנרגיה שחשף רבי שמעון ביום זה.

תיקון כרת

יום ל"ג בעומר הוא יום חג ושמחה - הזדמנות טובה לבצע תיקון כרת. פירוש המילה כרת הוא ניתוק - ניתוק מן האור - בכל פעם שאיננו מבצעים כח התנגדות או כאשר איננו נמצאים במודעות של אהבת חינם, כאשר אנו עצובים, או בלתי מרוצים אנו מתנתקים מן האור. האר"י מלמד שבכל לילה ניתן לחבר מחדש את ערוצי התקשורת שנותקו על ידי לימוד בתורה ובזהר במשך הלילה. פעולה זו דומה לפעולה שאנו מבצעים בחודש תשרי ובראש השנה - פעולה של חזרה בזמן למעמד בו התרחש הניתוק מן האור על מנת לתקן את הדורש תיקון.

תיקון כרת הנעשה כאשר האנרגיה ביקום חיובית במיוחד, כפי שמתאפשר בל"ג בעומר, מועיל יותר מאשר תיקון כרת הנעשה בלילה רגיל. יתר על כן תיקון כרת המתבצע באחדות על ידי קבוצה גדולה של אנשים המכוונים כולם זה על זה מועיל יותר מאשר תיקון המתבצע על ידי היחיד. תיקון כרת הנערך בליל ל"ג בעומר נערך למעשה בלילה בו מסתיימת ספירת העומר בעולמות העליונים ומתגלה בשלמותו הפוטנציאל הרוחני הגלום בתורה כולה. דהיינו גילוי אור עצום. שמומלץ לקרוא באותו הלילה את ה"אידרא זוטא" החלק העמוק ביותר של הזוהר שאותו גילה רבי שמעון ממש לפני שעזב את העולם ביום ל"ג בעומר.

מנהג החלאקה - תספורת ראשונה לילדים בני שלוש

במשך שלוש השנים הראשונות לחיי הילד הולכת ונשלמת התפתחות גולגלתו. היא גדלה ומשתנה באותן שנים משום שהיא עשויה תפר סחוסי רך. בתום השנה השלישית לחיי הילד נסגר סופית התפר בין עצמות הגולגולת וכל מבנה הראש מתקשח. תהליך גופני זה נובע מתהליך רוחני העובר על הילד באותן שנים. מיום לידתו ועד גיל שלוש חשוף הילד לאנרגיה רוחנית גולמית, פוטנציאלית, הנובעת מעולמות עליונים. הדבר מתבטא גשמית במוח החשוף, שאינו מוגן על ידי עצם קשה מכל עבריו ומיוחד פגיע מצידו העליון. המוח החשוף מותאם לקלוט את האנרגיה החשופה. על מנת לקלוט אנרגיה רוחנית גולמית זו משתמש הילד בשער ראשו כבאנטנה המוליכה את האנרגיה למקומה תוך שהיא מבודדת אותה. בגיל זה מתאפיינים ילדים במה שהמבוגרים מכנים 'דמיון מפותח' ותפיסת מציאות שונה מזו של המבוגרים. הסיבה לכך היא מסוגלותם של הילדים לראות את המציאות מן הזווית הרוחנית, מצד העולמות העליונים ולא רק מן הזווית הצרה והנמוכה של העולם הגשמי. בגיל שלוש כאשר הגולגולת נסגרת לגמרי ומחפה על האנרגיה הגולמית שמצויה בראש, כשם שהגוף סוגר על הנשמה - ניתן לספר את שיער הראש שהיה עד אז ההגנה היחידה למוח ולאנרגיה הזורמת בו.

מדוע לספר את הילד דווקא בל"ג בעומר בקבר רבי שמעון?

בגיל שלוש הילד מאבד את הקשר החופשי שהיה לו למאגר האנרגיה אליו אנו מנסים להתחבר בעזרת חכמת הקבלה - בל"ג בעומר בעזרת רבי שמעון הילד מקבל אפשרות לשוב ולהתחבר למאגר האנרגיה הגולמית אלא שהפעם תוך המרת האנרגיה הגולמית לאנרגיה מרוסנת המותאמת למצבו החדש. המרה זו חוסכת מהילד את תחושת האבדן האופיינית לגיל זה.

[עריכה] עוד הסבר

זיו, לצערי לא למדת ולא הבנת. הניסוח החדש לוקה בכל הכשלים של הקודם. חוסר הפרופורציה בינו ובין הערך. פיסקאות כגון "כיצד ליצור חיבור עם האנרגיה של ל"ג בעומר" (זו אנציקלופדיה ולא מדריך לקבלה מעשית), "תיקון כרת הנעשה כאשר האנרגיה ביקום חיובית במיוחד, כפי שהדבר בלג בעומר, מועיל יותר מתיכון כרת רגיל" (כנ"ל). העדרן המוחלט של אסמכתאות ועוד. ועכשיו אוריד את הכפפות. אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה ולא מדריך לתורות ניו אייג' מטושטשות. להבנתי המאד לקויה, נראה כי הקשר בין מה שכתבת לבין קבלה הוא די מקרי, ואשמח אם תראה לי היכן מופיעים הדברים במקור קבלי. אבל גם אם הדברים היו מתקבלים ישירות מפיו של האר"י הקדוש ולא מפיה של מדונה, לא היה להם מקום בצורתם הנוכחית. כל עוד לא תימצא אסמכתא לכל מילה כאן (בערכים שאני כותב אני יכול להמציא אסמכתאות אם אני נדרש לכך, ולעיתים קרובות אני נדרש), לא אתייחס לכך כאל "קבלה". במהלך שהותי בויקיפדיה היו נסיונות להטות ערכים לכל מיני כיוונים. ימין פוליטי, שמאל פוליטי, רפואה אלטרנטיבית, כתות דתיות כאלו ואחרות. אני רואה בכך השחתה, ולא אתן יד לדבר. אחרי כמה וכמה נסיונות כאלו אני מצטער על כך שלא הבנת. גילגמש היה, כדרכו, מהיר והחלטי. הייתי עדין איתך, וגם מלח השמים. עכשיו נגמרה העדינות. אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה לשימוש אנשים הרוצים בידע, ולא מדריך לניו אייג', או אפילו מדריך לקבלה. יש לכך מליון פורומים באינטרנט ואתה מוזמן לשטוח שם את כל תורותיך. כאן עורכים בצורה עניינית. מקווה שהפעם הבנת אלמוג 03:39, 18 מאי 2005 (UTC)

אלמוג, יתכן שלא למדתי - חבל אבל שבמקום להצביע על הקשלים בצורה מסודרת יותר אתה מעדיף לנקוט בלשון אלימה "ועכשיו אוריד את הכפפות." " הייתי עדין איתך, וגם מלח השמים. עכשיו נגמרה העדינות.", לא השתוללתי ולא אשחתתי - רק ניסיתי לשדרג וליצור דו שיח כן( חבל שלא עוזרים לי בזה בתשובות מלומדות, ולא בהערות שולים, ובהתעלמותץ מוחלטת מהשינויי שכן ביצעתי , כמו קיצור ופרוק הערך ( לא הגבת על הצעותי כלל - לחיוב ולשלילה). בעניין הסימוכין אין קל מזה, היות שאת הסימוכין הזכרתי כבר ( בנסינותי לטפל במאמר בצורה הקודמת (אומנם בסוף המאמר אבל צינתי אותם):

הרב ברג, חלונות בזמן חלק ב' ,ל"ג בעומר, עמ' 115.

ספר הזהר פירוש הסולם, מאמר האידרא זוטא קדישא.

כתבי האר"י, כרך יז, פרי עץ החיים חלק ב', שער ספירת העומר, ע"מ תקי"ט.

וכמובן שמדובר בפרשנות לספר הזוהר ( כי על זה מתבססת תורת הקבלה כולה (גם לזה למצוא סימוכין?) . ופה מתחילה בעיה, ישנה אפשרות לפרש את ספר הזוהר את פירוש האר"י כמו שצינת , ואז לא עשינו לביאור הערך שום דבר, מכיוון שהוא מסובך יותר, פירוש הסולם (הרב אשלג) מסייע רבות (והוא מקובל על רבים) - אך הוא עדיין משול להסבר על עיוות המרחב לפי תורת היחסות של אינשטיין לצורה : e=mc^2 - ולכן יש עיוות במרכב הזמן מסביב לכוכבים- עדיין צריך פרשנות כלשהי כדי להבין למה, ומה זה אומר למי שלא למד תכום זה מעולם - וצינתי שמדובר בפרשנות של הקבלה ליקום לא שלי בלבד ( אולי לא בפירוט מספיק, ואשמח ( כמו שצינתי) שיעזרו לי בכך . בערכים כמו שיחה:ארגוני טרור , שהופנתי אליהם - היה דיון, פורה ומעניין בפני עצמו וגם מלמד - אך פה רק אומרים לי- לא טוב! ונוקטים לשון קשה. אם יש לכם פרשנות אחרת.. תנו אותה. אל תפסלו את שלי באופן חד צדדי ללא דיון. ובהזדמנות זו (כדי להביט בערך לפני הגרסא של ( כלומר המשוחזר) ולשאול עם הוא עומד באיזה קריטריון שהוא לפי אמות המידה הויקיפדיות??

בגלל הבעיתיות של מושג מיסטי כערך בויקיפדיה - צריך לחשוב עליו אולי כעל ערך פרשני וביקורתי - ולכן מעבר אולי להדגשות נוספת מקומיות אולי פשוט לרשום ל"ג בעומר - פרשנות הקבלית של אירוע ( יען כי ראיתי שטוענים שזה אינו חג - כך שאני מתקשה למצוא לכך הגדרה טובה יותר) - ובכך להמנע מהטענה האם המיסטיקה נכונה - ולא על זה הדיון - אלא מה אומרת הקבלה ( או מה אומרים המאמינים בשיטתה). אנא צרו דיון לא אמירות בעלמה תודה

לא הבנת כנראה מה שענה לך אלמוג. הוא אמר לך למה עריכתך לא טובה - היא לא אנציקלופדית. כלומר, גם אם מה שכתבת הוא נכון, כאן זה לא המקום לטקסט זה. הפירוש הקבלי, עם כל הכבוד לקבלה, איננו צריך לתפוס 90% מהערך. אפשר, כמובן, לכתוב פסקה שתסביר את העניין, אך אין להוציא את הדברים מפרופורציה. אם תשים לב אין פלפולי רבנים באף ערך בוויקיפדיה ולא צריכים להיות פה. אני מקווה שאחרי הסבר זה הבנת מה הבעיה בתוספת שלך. גילגמש • שיחה 07:00, 18 מאי 2005 (UTC)

חן שלום, אני שמח שדעתך על הערך שלי השתפרה מהפעמים הקודמות. מכייון שאין אני מבין כנראה את עומק הבעתיות של הערך. ואין אף עוזר . אני אבקש ממך ( או ממישהו אחר) לכתוב את הערך המשנה שלי "לג בעומר על פי הקבלה" שאני מניח שהוסכם על כולם שהוע ערך חשוב. שיכתוב מישהו ערך אנציקלופדי - ואני יעיר עליו את הערותי. האלטרנטיבה ( העצובה לדעתי) היא הערך הנוכחי שלא זאת שהוא לא כתוב תקין בשום קנה מידה של ערך אינציקלופדי (כלומר עם היתה לי אנצקלופדיה כתובה - שזה מה שהיה רשום בערך שלה, הייתי שוקל ברצינות לזרוק אותה) הי גם חסרה ערכי משנה משמעותיים - וגם לא מוספיה שום ידע על החג - אין אפילו הסבר על משמעות המדורות - ומדוע מדליקים אותם.. בקיצור אני מוותר. אולי בערכים פשוטים יותר תהיה לי התנגדות קטנה יותר תודה [[משתמש:zivoron]zivoron]].

אתה יכול לפנות לכותבים הדתיים והחילונים המתמצאים בדת ולקבל מהם הדרכה. בינהם אפשר למצוא את משתמש:שן שש זעם, משתמש:היהודי, משתמש:מלח השמים, משתמש:Effib ורבים אחרים. הם ידריכו אותך כיצד לכתוב מאמר בעל רקע דתי בלי לגרום למלחמת עולם עם החילונים. אם תשים לב, יש לנו ערכים רבים על נושאים דתיים ואין בעיה בערך "ל"ג בעומר לפי תורת הקבלה", בתנאי שהוא עומד בסטנדרטים המקובלים. לא נכון שלא קיבלת הדרכה ועזרה. יש דפי עזרה עם הדרכה מפורטת מאוד. אנחנו לא יכולים לתת הדרכה אישית לכל מצטרף חדש ולכן יש דפי עזרה כלליים. אם יש לך שאלה שלא מצאת את התשובה אליה בדפי העזרה, אתה יכול לשאול בויקיפדיה:דלפק יעוץ. שאלה ספציפית לגבי ערך ספציפי נהוג לשאול בדף שיחתו ולא בדלפק יעוץ. אני מקווה שתתאקלם בוויקיפדיה ותכתוב בנושאים המעניינים אותך. גילגמש • שיחה 07:34, 18 מאי 2005 (UTC)

• כמו כן הייתי מציע לך לעיין בערך מושגי יסוד בקבלה ובדף השיחה שם על מנת שתוכל להתרשם כיצד מטפלים בנושא "טעון" זה. בברכה Shayakir 09:23, 18 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] ירידה לפרטים

ראשית אציין שידיעותי בתורת הקבלה מועטות למדי ודברי הבאים מהווים פתח לדיון בשאלות הנוגעות לעניין.

לדעתי יש בוויקיפדיה מקום לדברי קבלה וחיזוק לכך ניתן למצוא בקטגוריה:קבלה. אך יתכן שאת דברי הקבלה נכון לכתוב בערכים נפרדים תוך קישור מהערכים הנוגעים להם ואולי אף איזכור תמציתי בערכים המתאימים. נראה לי שבכדי להגיע לקונצנזוס, כדאי בשלב זה להתמקד בדברים שמקורם בספרי קבלה יסודיים כגון ספר 'הזוהר' ו'ספר יצירה' ולהמנע מדברי אחרוני האחרונים (כגון הרב ברג). בהקשר זה גם הולם להמנע מביטויים כגון: פרוטוקול סינכרון, שנאי ואנרגיה/אנרגיה קוסמית. אלו ביטויים שנועדו אולי לשבר את אוזן השומעים. אך עשויים להיתפס כאלמנט פופוליסטי שבא לשוות לדברי הקבלה צביון מדעי מזוייף (וסליחה עם דברי נשמעים בוטים. אך מטרתם ליבון הנושא ולא פגיעה ברגשות של אי מי).

עניין נוסף הוא גודש הדברים. את הדברים שנכתבו בערך זה אפשר לפצל למספר ערכים נפרדים: ספירת העומר לפי תורת הקבלה, תיקון כרת, חלאקה, צדיק. כל הערכים האלו ראויים להיות נזכרים ומקושרים בערך ל"ג בעומר לפי תורת הקבלה וכן להשתייך לקטגוריה:קבלה.

ייטב גם עם בנוסף להפניות לקריאה בספרים יצורפו גם קישורים במידה וישנם ספרי קבלה באינטרנט (כפי שיש את התנ"ך, התלמוד והרמב"ם). הייתרון של קישורים הוא בהיותם נגישים לכל קורא, אף מי שאין לו בביתו את ספרי הקבלה ובזה יינתן מענה לשאלת אמינות המידע. ניתן לחפש מקורות לכך בגוגל.

בעניין הנייטרליות הרי שמשפט כגון "יצאנו ממצרים" אינו מתאים לכתיבה המיועדת עבור קוראים שחלקם אינם יהודים ואולי אפילו מצריים (-: מנכדי פרעה ופרשיו. או לדוגמה הקטע: "את החיבור אנו עושים באמצעות ידע הכוונות שכתבו המקובלים אותו ניתן למצוא בסידור תפילה לעני לימות חול , אולם לא די להתפלל מתוך סידור עם כוונות - במידה ולא נדע ונבין למה אנו מתקשרים אזי לא נוצר שום קשר עם האנרגיה המשודרת ביקום". מה אמור לחשוב קורא איתאיסט, נוצרי, או מוסלמי שנתקל בקטע זה.

דברי פתוחים לביקורת. מלח השמים 17:15, 18 מאי 2005 (UTC)

אני מסכים עם כל מילה שכתב כאן מלח השמים. אם ייכתב ערך "לג בעומר על פי הקבלה" שיכלול ניסוח אנציקלופדי נייטרלי (וכן, הערה מאד נכונה לגבי אנרגיות שנאים וכו' ובמיוחד לגבי הרב ברג), לא תהייה לי בעייה איתו. אני חושב שערך כזה ראוי להיות מתומצת בשתיים שלוש שורות בערך הראשי, ומופנה ממנו. לזיו - אם נפגעת מהביטוי "להוריד את הכפפות" - הכפפות שלי הן תמיד סימבוליות. לשוני עדינה בדרך כלל, ואני משתדל שלא לפגוע, אבל נראה לי שהייתה כאן התעקשות שדרשה לשון קצת יותר בוטה על מנת ש"האסימון ירד". התכוונתי לכך כשכתבתי שאני מעריך את נסיונך לתרום, ומצפה לראותך כאן בעתיד. אלמוג 17:28, 18 מאי 2005 (UTC)

הערך האנציקלופדי שיש לתורתו של הרב ברג הוא קלוש ביותר. אין לו שום מעמד בעולם האקדמיה או בעולם המחשבה הקבלית להבדיל ממצבו בעולם הסלבריטאים. ערך על משנתו לגבי ל"ג בעומר לא יתקבל על ידי בברכה שש"ז 17:57, 18 מאי 2005 (UTC)

לאור התנגדותו של זעם, גם אני מתנגד לערך זה. גילגמש • שיחה 18:10, 18 מאי 2005 (UTC)

ובכך נראה שיש קונצנזוס סביב המשפט שכתבתי למעלה, "נראה לי שבכדי להגיע לקונצנזוס, כדאי בשלב זה להתמקד בדברים שמקורם בספרי קבלה יסודיים כגון ספר 'הזוהר' ו'ספר יצירה' ולהמנע מדברי אחרוני האחרונים". האמנם ? מלח השמים 18:19, 18 מאי 2005 (UTC)

אני מסכים שש"ז 18:43, 18 מאי 2005 (UTC)

נראה לי שנוצר לנו כאן קונסנזוס (פרט לדרך בה יש לאיית את המילה קונצ/סנזוס). אלמוג 18:59, 18 מאי 2005 (UTC)

אני רואה שלפעמים כדי להניח לדברים ולאבק לשקוע - כדי שאפשר לראות את הדברים כמו שהם , ולא רק את הדברים כפי שאולי באים לידי ביטוי בערוצים פחות מאוזנים מאשר המדיום הזה. אז כעת נין לראות דיון אמיתי וביקרות בונה , שוב תודה מלח שמים. בעניין מעמד הרב ברג בעולם האקדמי או התורני - אני חושב שראית הטענה ודאי לא בדוקה ובספק גדול נכונה יתכן שיש ויכוח תפיסתי בין הגישות השונות של העולמות הללו רק נכון הוא הדבר שפועלו של הרב ברג מיוחד בגישתו הפרוגרסיבי וחינוכי -אך אין ויכוח אמיתי על כך - שנית למעשה זה לא משנה - שיטתו של הרב ברג מקובלת על מליונים בעולם ולא רק על סלביסטראים. בענייין העיניין עצומו - אין לי התנגדות לצמצום ניכר של הערך לטובת שידרוגו האפשרי בהמשך וכן בפיצולו לפי שיטתי ( כפי שציין גם מלח שמיים) דבר שיקל את הגישה והבנת הערך במלואו. לעניין מקורות נוספים , אני עסוק כעת בליקוטם - כדי שישמשו כלים לשידרוג הערך ולבחינתם ע"י קהל המשתמשים. בעניין הניסוחים , הייתי שמח לראות ניסוחים בהירים יותר מאשר - אנרגיה קוסמית לצייון מושגים קבליים כמו ה"אור המקיף" וה"אור החוזר" - בעניין ה"יציאה ממצרים" - חשוב להבין שהמשמעות הקבלית למושג זה מתיחסת לשחור עצמי של כל אדם מכבלי העולם חומרי וממשנקרא בעולם הקבלי "רצון לקבל לעצמו בלבד" (שאותו אפשר לפרש כאגו) - כך שכולם יוצאו ממצרים כולל אותם נוצרים וכדומה (ידוע יותר הוא הסיפור של מעמד הר סיני שבו לפי המסורת כול נשמה שהתגלגלה לעולם בכל זמן שהוא, השתתפה באירוע . כך שלדעתי יש אולי לסייג את הביטוי יצאנו ממצרים ולשימו במרכאות אך לא להשמיתו כליל. עד פה לנקודה זו . כמוכן קיבלתי את הערה הזו , אני לא יודע מי מטפל בזה אבל רצוי לשים לב: אזהרה: גודל דף זה הוא 32 קילובייט. בדפדפנים מסוימים יהיו בעיות בעריכת דף הגדול מ-32 קילובייט. אנא שיקלו חלוקת דף זה לדפים קטנים יותר. ואלמוג] למרו שאני סובר שהביטוי היה קשה מהנדרש. אין בליבי טינה או מדון. אך ,שש"ז כדי לבדוק לפני שפוסלים , ולשטף בנהר , רק בגלל שהזרם דורש זאת - לא בטוח שהמקום שלם הוא לוקח אותך הוא מקום טוב כלכך. zivoron

אתה ושן שש זעם יכולים ללמד אותי רבות בנושאים הנידונים כאן. ויש לי בזה עניין מובהק. יש לי רתיעה מלהכתיב לך איך ומה לכתוב ומה שכתבתי למעלה הוא מתוך מצב של "במקום שאין איש, היה איש". וכיוון שתרומתך רצויה בוויקיפדיה - כפי שכתבו גם חברים נוספים שהשתתפו בדיון זה - מטרתי לסלול דרך להסכמה בין בעלי דעות שונות. אתה יכול להעזר בקישורים האדומים שבדברי הקודמים בכדי לכתוב את הערכים המתאימים כפי שהוזכר. ע"י לחיצה על כל קישור אדום ייפתח בפניך דף עריכה מתאים, אותו תוכל למלא בתוכן. אתה יכול גם לכתוב ערך על הרב ברג (אם כי עלי ליידע אותך כי כפי שזה בכל ערך אחר, גם ערך זה עשוי להערך בידי ויקיפדים נוספים בלא שתהיה לך שליטה מוחלטת על התוצאה הסופית). בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים תמצא מידע נוסף. מלח השמים 22:35, 19 מאי 2005 (UTC)

[עריכה] פיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" ופיוט "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי"

חסר מידע בנושא זה, כולל ציטוט של הפיוטים הנהוגים בתפוצות עם ישראל, וכן ביאור לפיוטים אלו.