שיחה:ביקורת המקרא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התוכן הועבר לארכיון: שיחה:עיון מדעי בכתבי הקודש/ארכיון1 בתאריך 22 בפברואר 2004
התוכן הועבר לארכיון: שיחה:עיון מדעי בכתבי הקודש/ארכיון2 בתאריך 29 בפברואר 2004
Iorsh 08:33, 29 פבר' 2004 (UTC)
לדעתי כדאי להוציא מכאן את כל הפסקה שמתחילה במיתוס אינו מדע ואינו היסטוריה, אך יש לו חשיבות רבה, כולל אחד העם שמובא יותר מדי פעמים בכל מיני מקומות. אולי יש לפסקה זו מקום, אבל לא בעניין של ביקורת המקרא. שצריך להיות מיוחד לביקורת המקרא, להודים שלה, לשיטות שלה ודרכי התפתחותן, להתייחסות הדתית כלפיה ולפולמוס שסביבה, שהיה בראשי הציונות. נ.ב. משום מה הפסיקו להופיע כפתורי העריכה בתחילת תיבת העריכה, האם זו תקלה אצלי או משהו גלובלי? Effib
כמו כן, כל הפסקה הבאה איננה קשורה לביקורת המקרא, שאיננה מנסה לעמת את המקרא עם המדע, אלא לבחון את המקרא מתוך עצמו לגבי עצמו. והיא יותר קשורה לביקורת מדעית של המדע שהיא כנראה תחום אחר.
גישות בביקורת המקרא ביקורת המקרא מתייחסת למסורות שמקורן במקרא, ואשר מהוות אבני היסוד של היהדות. פרשנותן של מסורות אלה נוגעת במסורות מסוגים אחדים:
מסורות קוסמיות, כגון בריאת העולם, בריאת האדם, המבול, מסורות על תופעות טבע חריגות (נסים), כגון מכות מצרים, בקיעת ים סוף, נפילת חומות יריחו, ו"שמש בגבעון דום" מסורות היסטוריות, כגון אבות האומה, כיבושי יהושע, ניצחון דוד המלך על גולית. הגישה הביקורתית תלויה במידה רבה בטיב המסורת, כאשר המסורות הקוסמיות נבחנות בד"כ בראי הידע הפיסיקלי, ואילו המסורות ההיסטוריות נבחנות בהשוואה לממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים ממקורות חוץ-מקראיים. סיפורי הבריאה התנ"כיים אינם נתמכים על-ידי ממצאים מדעיים מתחומי אסטרונומיה, גיאולוגיה, פיסיקה וביולוגיה. לפיכך, המדע נוטה לראות כיום בסיפורים אלה בעיקר עדויות אנתרופולוגיות אשר עשויות לשפוך אור על הדרך שבה התפתחה מחשבה אנושית, על נסיונות האדם העתיק לתת הסברים לטבע המוכר לו בכלים המחשבתיים שהיו בידיו אז.
דין דומה לסיפורי הנסים. ככלל, לא קיים אישוש מדעי לתופעות המתוארות במקרא כנסים, ולא נצפו תופעות דומות, אשר היו עשויות לשמש כהשראה להיווצרות סיפור הנס. לכן לא ניתן לראות את סיפורי הנסים כתיאורי מציאות, אלא בעיקר כאגדות עם, שמשקפות את תרבותו ואת אופיו.
לעומת שתי הקטגוריות הקודמות, לגבי המסורות ההיסטוריות לא ניתן לקבוע בצורה גורפת, אם הן נטולות בסיס, או שהן מספרות במידה זו או אחרת של אמינות ודיוק על הדברים שקרו. ההבנה של תולדות עם ישראל נבנית ע"י בחינת המסורות הללו בתוך מכלול של כלים מדעיים, כגון ממצאים ארכיאולוגיים, כתבים מאותה תקופה ודעות של היסטוריונים מהתקופה הקלאסית.
לדוגמא, ניתן לעיין בגישה המסורתית לאירוע יציאת מצרים, ולעומתה בערך יציאת מצרים - ניתוח ביקורתי. Effib
אני דוקא חושב שמקומן של פיסקאות אלו בערך זה, אם כי הן מנוסחות בצורה גרועה. Naftali 00:51, 26 פבר' 2004 (UTC)
אולי כדאי להוריד את הצבע שבמסגרת עם הטקסט הבראשיתי? אני חושב, זה נראה קצת צעקני מדי ופוגע בעיצוב האחיד של הויקיפדיה. Iorsh 15:26, 28 פבר' 2004 (UTC)
יש מצב של הסבר מדוע נמחק הקטע על הלוי \ הופמן \ קאסוטו \ קויפמן? זו דעתי
- כי הוא פגע ברוח הערך. המאמר הזה מבקר את המקרא ולא מצדיק אותו. אחרי שהסכמתי להכנסתה של יציאת מצרים, קיומה של ממלכת יהודה במאה ה-9 ועוד כהנה וכהנה אפשר לפחות את המאמר היחיד הזה להשאיר במתכונתו הנוכחית. גילגמש • שיחה 19:10, 18 ינו' 2005 (UTC)
[עריכה] ביקורת המקרא או השערת התעודות
בגירסה האנגלית של ויקיפדיה, "ביקורת המקרא" (Biblical Criticism) היא מונח מטרייה רחב הכולל בו גם את בקורת הנוסח, בקורת הצורה וכן דברים הקשורים לביקורת הברית החדשה. הערך הנוכחי מציג את החקר המדעי של המקרא כאילו עיסוקו המרכזי הוא שחזור התעודות העומדות בבסיס התורה, ואיננו כולל דיסציפלינות נוספות לתורה עצמה(ביקורת הנוסח, ביקורת ספרותית), שלא לדבר על תיאור המחקר הביקורתי של המקרא בכללו. יש צורך לכתוב ערך חדש לביקורת המקרא (אולי פשוט לתרגם את הערך מאנגלית), ואת הערך שכיום נקרא "ביקורת המקרא" לציין בכותרת נפרדת - כנראה "השערת התעודות". מונח זה הוא גם מדוייק יותר, וגם תואם את הכותרת האנגלית שניתנה לו (Documentary Hypothesis). ככלל, היה רצוי שבתחום מדעי היהדות הגרסה העברית של ויקיפדיה תהיה עשירה יותר ולא תזנב באחותה הבכירה.
-
- אתה צודק לחלוטין, אלא שבינתיים, הערך הזה ממלא את כל התפקידים גם יחד (לא בצורה טוב מדי). לכשימצא מי שיקח את הנושא לטיפולו יש מקום לערך ראשי על ביקורת המקרא (סקירה היסטורית כללית וסוגי הביקורת) כאשר מרבית התוכן הנוכחי יעבור לערך 'השערת התעודות'. נריה 06:34, 6 אפריל 2006 (UTC)
[עריכה] השם המפורש
אם זכרוני אינו מטעני, הוחלט שבציטוטים מהתנ"ך צריך לכתוב את השם המפורש כמו שהוא, בדף הזה, בציטוט מבראשית כתוב "ידוד", האם יש אישור להחלפה? בברכה, Tahmar1900 18:49, 10 מאי 2006 (IDT)
- ההחלטה הייתה לא להשתמש בשם המפורש בציטוטים, אלא רק ב"ערכים דוגמת השם המפורש ועדי יהוה". conio.h • שיחה 18:54, 11 מאי 2006 (IDT)
- אין לי כוונה לפתוח מחדש את הדיון על השימוש בי'ק'ו'ה', רק רציתי לומר שזה מבלבל ומפריע לרצף הקריאה. לכתוב ידוד זה מטריד בדיוק כמו כל שינוי פוני(ששומעים שונה) אחר, כי בשכל אני מתרגם את מה שעיני רואות, נסו לקרוא את זה:יגהגוגהג- או אפילו את זה:-י-ה-ו-ה-. נכון שקראתם מאוד לאט? חוצמזה שזה מגוחך ולא אקדמי.--24.185.40.75 00:19, 30 מאי 2006 (IDT)
