ליאור ליובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ליאור ליובין (נולד ב-19 בספטמבר 1977 ברמת גן) הוא כדורסלן ישראלי.

[עריכה] הקריירה

ליובין גדל במחלקת הנוער של עירוני רמת גן. במקביל, שיחק גם בנבחרת הכדורסל של תיכון בליך, שזכתה באליפות המדינה ובמקום השלישי באליפות העולם. אחרי שתי עונות במכבי פתח תקווה בליגה הארצית, חזר לקבוצה הבוגרת של עירוני רמת גן, ושיחק בה עד שנת 2002. בעונתו האחרונה במועדון, הוביל ליובין את הקבוצה, לצידם של טונג'י אווג'ובי, ריאן סטאק ומתן נאור, להישג השיא שלה - גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב.

בסיום אותה עונה עבר, כצפוי, לשחק בשורותיה של מכבי תל אביב. בניגוד לעירוני רמת גן, שבה היה שחקן דומיננטי, במכבי תל אביב שיחק מעט יחסית (10 דקות משחק בממוצע ביורוליג ו-13 דקות בליגה, לעומת 35 דקות ברמת גן [1]). לכן, עם סיום העונה חצה את הכביש ועבר ליריבה העירונית, הפועל תל אביב. ליובין חזר להיות שחקן מוביל, והיה לו חלק חשוב בנצחונותיה של הפועל במשחקי הדרבי של אותה שנה, ובהעפלתה לגמר הפלייאוף. עם סיום העונה (2004), כשבעלי המועדון ולדימיר גוסינסקי הודיע על עזיבתו, נטשו את הקבוצה מרבית שחקניה הבכירים, ובהם ליובין, שעבר לקבוצת אבזומאש מריופול האוקראינית. אחרי עונה אחת טובה בקבוצה, התערער מעמדו, והוא עזב אותה לפני סיום העונה השניה (2006). את אותה עונה השלים בקבוצת אפולון פטראס היוונית. בעונת 2006/07 משחק ליובין בקבוצת צסק"א סופיה הבולגרית.

ליובין ידוע בזכות יכולותיו האתלטיות ובשל יכולת הקליעה שלו, וכאחד החוטפים הטובים ששיחקו בישראל.

[עריכה] נבחרת ישראל

ליובין לא שיחק בנבחרות הצעירות של ישראל, והוא זומן לראשונה לנבחרת הבוגרת לקראת אליפות אירופה בשנת 2001.

בשנת 2003, היתה הנבחרת זקוקה לניצחון בהפרש של 23 נקודות על רומניה על מנת להעפיל לאליפות אירופה. ליובין, באחד המשחקים הגדולים בקריירה שלו, הוביל את הנבחרת לניצחון בהפרש של 28 נקודות, שהבטיח את העליה. למרות זאת, לא זימן אותו מאמן הנבחרת, מולי קצורין, לאליפות אירופה עצמה, בצעד שעורר ביקורת קשה. ליובין עצמו אמר אז שלא רואה כיצד יוכל לחזור לשחק בנבחרת כל עוד קצורין מאמן אותה [2], אך בסופו של דבר חזר לנבחרת בשנת 2004 [3].