לאגוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאגוס היא העיר הגדולה ביותר בניגריה, השנייה בגודלה באפריקה, (אחרי קהיר) ובירת ניגריה בעבר. אוכלוסייתה מונה כ-5,600,000 תושבים. חלק מהעיר שוכן ע"ג ארבעה איים. העיר נמצאת בדרום מערב המדינה לחוף מפרץ בנין וגשרים מחברים בין ארבעת אייה. משמעות השם לאוס בפורטוגזית היא אגמים, והשם ניתן בגלל הלגונות הרבות המצויות לאורך החוף בה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 מלכי לאגוס: 2 גאוגרפיה ומשקעים 3 חוק וממשלה 4 תעשייה 5 כלכלה 6 חינוך

[עריכה] היסטוריה

בהתחלה הייתה העיר כפר קטן של שבט היורובה. העיר בוססה על ידי המשפחה המלכותית מבנין, ברשות המלך אדו, שהיה לימים מלך העיר.

במאה ה-16 נכבשה העיר על ידי פורטוגזים שבאו לארץ לצורך סחר עבדים והפכה לעיר הגדולה, המפורסמת והמאוכלסת ביותר בניגריה, והיוותה מרכז סחר עבדים גדול, ולכן חוף מפרץ בנין נקרא "חוף העבדים".

בשנת 1861 נעשתה העיר רשמית מושבה של בריטניה, ונשלטה על ידה עד הקמת ניגריה ב- 1960. בימי הקמת ניגריה בשנות הששים עזרו ישראלים רבים בפיתוחה של העיר. העיר הייתה בירת ניגריה עד 1982, אז נעשתה העיר הנבנת אבוג'ה עיר הבירה, על מנת לעודד את פיתוח מרכז הארץ. בכל זאת, רב הממשלות נשארו בעיר לאגוס, ורק ב-1991 עברה הממשלה סופית לאבוג'ה.

[עריכה] מלכי לאגוס:

המלך אדוֹ

המלך גאבארו 1720-1730

המלך אלתוּ קֶקרה 1730-1734

המלך אקינסמוֹין 1734-1779

המלכה אֶרֵלוּ קוּטי

המלך אולוּגוּן קוּתיר

המלך אדיל 1806-1813, 1834-1836

המלך אֵשינלוקוּן 1836-1841

המלך אובה אידֵאוּ אוֹג'וּלַארִי

המלך אולוול

המלך אקינטוי

המלך אובה קוסוקו

המלך אדו היה אביהם של המלכים גאבארו, אקינסמוין וארלו קוטי. בנה של ארלו קוטי היה המלך אולוגון קותיר.

[עריכה] גאוגרפיה ומשקעים

אקלימה של לאגוס הוא אקלים דרום ניגרי. יש בלאגוס שתי עונות גשומות: מאפריל עד יולי, שבהם יורדים הגשמים החזקים, ומאוקטובר עד נובמבר, שבהם יורדים גשמים חלשים יותר. ישנן גם שתי עונות יבשות: מאוגוסט עד ספטמבר, ועונה יבשה ארוכה יותר מדצמבר עד מרץ. העונה היבשה ביותא היא העונה שבה נושבות רוחות מכוון מדבר סהרה, בין דצמבר לתחילת פברואר.

מרכז הפרסום של לאגוס הוא האי המרכזי שלה, "אי לאגוס", שמחובר ליבשת בשלושה גשרים: גשר אקו, גשר קרטר וגשר היבשת השלישי. האיים איקוי וויקטוריה מחוברים לאי לאגוס בלבד. הנמלים הראשיים בלאגוס הם באפאפה, שמנגד לאי לאגוס. אזורים אחרים בלאגוס שנמצאים על היבשת הם: אבוטה מטה, סוורלרה, יאבה, מושין, איקג'ה ונמל התעופה הבינלאומי, מורטלה מוֹאמָד.

[עריכה] חוק וממשלה

שלא כמו רוב הערים בעולם, ללאגוס אין ראש עיר או מועצה, אך במקום זה העיר נמשלת על ידי מדינת ניגריה. מאז 1967 לאגוס היא חלק ממדינת לאגוס. לאגוס הייתה בעבר בירתה של מדינת לאגוס עד 1967, כשהועברה לעיר איקג'ה. כך תוך שנה איבדה לאגוס את מעמד בירת המדינה, ואת בירת המחוז. מדינת לאגוס מחולקת לחמישה עשר אזורים. המדינה אחראית על כבישים ותחבורה, כוח, מים, בריאות וחינוך. בית המשפט העליון, והרשות השופטת של מדינת לאגוס נמצאים בעיר, בבניין קולוניאלי ישן באי לאגוס.

[עריכה] תעשייה

העיר משמשת מרכז תעשייתי, מסחרי, וצומת תחבורתי. העיר מחוברת לכל חלקי המדינה על ידי מסילת ברזל. העיר מייצרת מוצרי מתכת, מכונות, כימיקלים, ציוד אלקטרוני, מוצרי מזון, משקאות חריפים, טקסטיל ועוד. בעיר נמצאים נמל התעופה ונמל הים הראשיים בניגריה.

[עריכה] כלכלה

לאגוס היא הנמל המוביל בניגריה. נמל לאגוס המופעל בידי רשות הנמלים הניגרית, נחלק לשלושה חלקים עיקריים: נמל לאגוס, נמל אפאפה ונמל טין קאן, וכולם ממוקמים במפרץ גיניאה. נמל לאגוס מאופיין במסופים.

הנמל מייבא מצרכי מזון, מנועי רכב, מכונאות וחומר תעשייה גולמי.סחר הייצוא בנמל בעץ ובמוצרים חקלאיים כמו קקאו ובוטנים הדרדר מאז שנות ה-1970 המוקדמות, למרות שהנמל ייצא כמויות גדולות של דלק גולמי, עם עלייה במספר בין 1997 ל-2000. מוצרי דלק ונפט מספקים כ-20% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), וכ-95% של שכר המטבע הזר בניגריה במלואו.

[עריכה] חינוך

בעיר יש בתי ספר מקצועיים, מוסדות רבים של הכנסייה הנוצרית וארבע אוניברסיטאות:

• אוניברסיטת לאגוס
• האוניברסיטה הפאן-אפריקנית
• אוניברסיטת מדינת לאגוס
• אוניברסיטת קתפ