כרוניקה של מוות ידוע מראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כרוניקה של מוות ידוע מראש הוא רומן של גבריאל גארסיה מרקס שיצא לראשונה בשנת 1981. הספר שנחשב לאחד החשובים ביצירתו של מרקס (יחד עם מאה שנים של בדידות), מספר על טרגדיה, מקרה של מוות בכפר קטן. על קיום הטרגדיה ועל אופייה לומד הקורא כבר בכותרת, כאשר במהלך הספר לומד הקורא על עומק הטרגדיה ועובר תהליך נפשי של ממש.

הספר ראה אור בעברית בהוצאת עם עובד, בסדרת פרוזה אחרת, בשנת 1988, בתרגום טל ניצן.

[עריכה] ניתוח ספרותי

[עריכה] תקציר הספר

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הספר "כרוניקה של מוות ידוע מראש" עוסק ברצח המתבצע בעיירה קטנה. הנרצח הוא סנטיאגו נסאר שהואשם בבעילתה של אנחלה ויקאריו והרוצחים הם פדרו ופאבלו ויקאריו, אחיה של אנחלה. הסיפור אינו מסופר בצורה כרונולוגית אלא קופץ מההווה לעבר ומתאר מאורעות שונים לפני ואחרי הרצח. תמצית הסיפור (בצורה כרונולוגית): יום אחד, הגיע לעיירה ברנש עשיר בשם ביארדו סן רומאן וביקש להינשא לאנחלה ויקאריו. אנחלה ויקאריו לא אהבה אותו, אך הוריה דחפו אותה להינשא לו, מסיבות כלכליות. אנחלה נישאה לביארדו אך היה עליה להסתיר מפניו עובדה מצערת – אי היותה בתולה. בליל כלולותיהם גילה ביארדו סן רומאן את סודה של אנחלה והחזיר אותה באותו לילה למשפחתה. כאשר אנחלה נשאלה מי היה זה שגזל את בתוליה, הסגירה את סנטיאגו נסאר. אחיה של אנחלה, פדרו ופאבלו, הרגישו מחויבים לנקום בסנטיאגו, אך לא רצו לעשות זאת. על מנת לחלץ את עצמם מהצרה שנקלעו אליה, ניסו לגרום למעצרם על מנת שלא יהיו מחויבים לבצע את הרצח. לכן הם קנו סכיני שחיטה, השחיזו אותם בפומבי והלכו איתם בצורה מופגנת. כמו כן, סיפרו לכל מי שהסכים לשמוע שהם מתכננים לרצוח את סנטיאגו נסאר. וזה למעשה החלק המעניין בספר – רוב העיירה ידעה על תכנון הרצח של האחים ויקאריו, אך כמעט אף אחד לא הרים אצבע על מנת לנסות לעצור אותם ולכן לא הייתה לאחים ויקאריו ברירה אלא לבצע את הרצח. בודדים לא ידעו על הרצח המתוכנן, ובתוכם כמובן סנטיאגו נסאר, שנרצח בסופו של דבר.

[עריכה] על הדובר בסיפור

מספר הסיפור הוא תושב בעיירה שככל הנראה הכיר את כל הנפשות הפועלות (אחרי הכל, זו עיירה קטנה) בטרגדיה. אין אנו זוכים לדעת מיהו בדיוק הדובר, אך אנו יכולים לראות כי הוא היה מכר של סנטיאגו נסאר ומשתתף משני בטרגדיה:

לא רק שהדובר עצמו היה שותף באירועים שהתרחשו לפני הרצח, אלא גם משפחתו - אמו ואחותו, היו מעורבות:

במהלך הספר אנחנו למדים לא רק על משפחתו ועל כך שכנראה הכיר את סנטיאגו נסאר ואף היה מיודד איתו, אלא גם שככל הנראה הוא חקר את כל התקרית שנים לאחר המעשה. הדובר מספר לעיתים קרובות על אירועים שסיפרו לו אנשים שונים שהיו מעורבים בפרשה וכמו כן גם די ברור שהוא חקר אנשים אלו ואחרים על מנת להגיע לאמת בנוגע לאירועים שהתרחשו. ניתן לראות זאת במקומות רבים בטקסט, למשל:

אם כן, ניתן לסכם ולהגיד שדמות הדובר בספר הוא משתתף לא פעיל אך יודע-כל מכיוון שחקר והעמיק בנוגע לאירועים שהתרחשו בסיפור ואף חווה את חלקם על בשרו.