ילקוט ראובני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ילקוט ראובני הוא ספר ליקוטים על התורה שערוך בשני חלקים:

- ילקוט ראובני הקצר: ערוך לפי סדר הא-ב
- ילקוט ראובני הארוך: ערוך כליקוטי דרשות על סדר התורה. (ספר זה הוא ילקוט ראובני המוכר יותר)

הספר נתחבר על ידי רבי אברהם ראובן הכהן סופר. המחבר קרא לספר גם לפי שמו (השני) וגם כראשי תיבות (ילקוט ראובני: ילקוט רזי אורייתא וקבלה בכתיבה נעימה יהבית). ילקוט ראובני נכתב באופן שונה מהילקוט שמעוני; בעוד שילקוט שמעוני נכתב כליקוט מספרי פשט (כגון: גמרא, מדרש רבה מדרש תנחומא כו'), נכתב הילקוט ראובני גם כליקוט מספרי קבלה (כגון: ספרי הרמ"ק, האר"י והרמ"ע). על התלבטותו של המחבר ללקט מספרי קבלה כתב:

"סהדי במרומים ועדי בשחקים, כי בהא נחיתנא ובהא סליקנא לאמור, מה לך לפרסם דברים עתיקים המכוסים מבני אדם, אשר הראשונים תקנו אותם לאמר בחשאי כי לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, והיה הדבר מוטל עלי בספק לימריה או לא לימריה, והדעת מכריע אימא ואימא ואיני בושה, ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, וישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם כו'"

[עריכה] מהדורות הספר

הספר הודפס בשש מהדורות:

ספר ילקוט ראובני הובא לדפוס בשנת תמ"א (מהדורה ראשונה).
מהדורה שנייה בשנת ת"ס באמסטרדם הובאה לדפוס על ידי רבי צבי הירש בר אברהם, במהדורה זו הוסף לספר "שכחת לקט" תוספת דרשות על ידי רבי נתן מפרנקפורט.
מהדורה שלישית הודפסה בשנת תקע"א באוסטרה ונוספו הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי אשר צבי מאוסטרה.
מהדורה רביעית הודפסה בשנת תר"כ ונוספה הסכמת רבי יוסף שאול נתנזון.
מהדורה חמישית הודפסה בשנת תרמ"ד בורשה.
מהדורה שישית הודפסה בירושלים בשנת תשכ"ב.