יוסף ארלנגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף ארלנגר (5 בינואר 1874 – 5 בדצמבר 1965) היה רופא ופיזיולוג יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1944 על תגליתו כי סיבים שונים הנמצאים בתוך חוט עצב אחד הם בעלי תפקודים שונים. ארלנגר הוא מאבות תחום האלקטרופיזיולוגיה.
ארלנגר נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה להרמן ושרה ארלנגר. הוא סיים לימודי תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת קליפורניה ולימודי רפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור מרילנד בשנת 1899. לאחר שהשלים שנת השתלמות בעבודה בבית חולים החל לעבוד כעוזר מחקר במחלקה לפיזיולוגיה של בית הספר לרפואה בג'ונס הופקינס. בשנת 1906 התחתן עם איימי הירשטל ולזוג נולדו שלושה ילדים. אשתו נפטרה בשנת 1959.
בשנת 1906 קיבל משרת פרופסור לפיזיולוגיה בבית ספר חדש לרפואה באוניברסיטת ויסקונסין, שם החל מחקרו על תפקוד סיבי העצב. עד לשנת 1910, חקר ארלנגר בויסקונסין יחד עם תלמידו גסר (Gasser) , עימו המשיך לעבוד בשיתוף פעולה משך עשרות השנים הבאות. בשנת 1910 קיבל משרת פרופסור לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ושם ניסה דרכים ליישום פיתוחים בתחום האלקטרוניקה (תחום חדש באותם הימים) למחקר בתחום הפיזיולוגיה.
בשנת 1922 הצליח ארלנגר להגביר את האות החשמלי מסיב עצב בודד, כך ניתן היה לנתח את האות בעזרת אוסילוסקופ. זו הייתה הפעם הראשונה בה ניתן היה לנתח את האות החשמלי של תגובה עצבית על גבי מסך מכשיר הניטור. בשנת 1932 ארלנגר וגסר גילו כי עצבים מוליכים אותות חשמליים במידה שונה בהתאם לעוביים, סיבים שונים בתוך אותו עצב מובילים אותות חשמליים שונים ולכל סיב יש רמת גירוי שונה הגורמת לו להוביל אות חשמלי. על תגליותיהם אלה חלקו ארלנגר והרברט ספנסר גסר את פרס נובל לרפואה בשנת 1944.
בשנת 1946 פרש ארלנגר לגמלאות.
