הרברט ספנסר גסר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרברט ספנסר גסר (5 ביולי 1888 – 11 במאי 1963) היה פיזיולוג אמריקאי ממוצא יהודי, חלוץ בשטח הנוירופיזיולוגיה. מנהל מכון רוקפלר למחקר רפואי בין השנים 1935 – 1953. בשנת 1944 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על מחקריו בתחום האותות החשמליים העצביים, יחד עם יוסף ארלנגר.
גסר נולד בשנת 1888 בפלטסוויל, עיירה קטנה בויסקונסין להוריו הרמן וג'יין אליזבת'. אביו, שהיגר לארצות הברית מחבל טירול, הסב מקצועו מרוקחות לרפואה ועבד כרופא כפר. לאחר שסיים את לימודי התיכון בעיירת מולדתו הוא החל לימודיו באוניברסיטת ויסקונסין. בניגוד לרצון אביו הוא סירב ללמוד רפואה וסיים לימודי תואר ראשון כללי בשנת 1910. לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני.
בזמן לימודיו החליט להשתתף במספר קורסים בבית הספר לרפואה, ביניהם קורס מבוא לפיזיולוגיה אותו לימד פרופ' יוסף ארלנגר. גסר הלך שבי בקסמי הנושא והמרצה. הוא התקבל לעבודה באוניברסיטת ויסקונסין כעוזר מחקר בביוכימיה והשתכנע לפנות ללימודי רפואה. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנת 1915. תוך כדי לימודיו ביצע מחקר בתחום קרישת הדם. הוא שב לאוניברסיטת ויסקונסין והחל להורות פרמקולוגיה. בשנת 1917 הזמין אותו מורהו, יוסף ארלנגר, לקבל משרת הוראה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, התגייסו אף גסר וארלנגר למאמץ המלחמתי ובצעו מחקר על פגיעות הלם. בשנת 1918 החל מחקרו על רישום פעילות עצבית. בעזרת מגבר מיוחד וגלוונומטר הוא ניסה לנטר אותות חשמליים עצביים. בשנת 1920 הצטרף ארלנגר למאמצי המחקר של גסר לתיעוד אותות עצביים. בשנת 1921 התמנה גסר לראש המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת וושינגטון למרות שעיקר עניינו במחקר היה בתחום הפיזיולוגיה. בשנת 1924 פרסם יחד עם ארלנגר לראשונה תוצאות ממחקריהם על אופי האותות החשמליים העצביים. בשנת 1931 עבר גסר לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל בניו יורק. בשנת 1934 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנת 1935 החל גסר לנהל את מכון רוקפלר למחקר רפואי והפך אותו לאחד ממרכזי המחקר המובילים בתחום הנוירופיזיולוגיה. בשנת 1936 פרסם יחד עם ארלנגר אסופת הרצאות בנושא "האותות החשמליים של פעילות עצבית".
החל משנת 1941 מיעט גסר לעסוק במחקר והתמקד בניהול המכון שבראשו עמד. בשנת 1944 הוכרז כחתן פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה יחד עם מורהו ועמיתו למחקר יוסף ארלנגר על מחקריהם בתחום הפעילות העצבית. המברק משטוקהולם המבשר על זכייתו בפרס הגיע אליו בעיצומה של ישיבה. על תחושותיו באותו רגע כתב בזכרונותיו (בגוף שלישי): "התגובה המיידית הייתה חוסר אמון ולא התעלות נפש. הפיזיולוגיה של סיבי העצב נעשתה כה זרה לחשיבתו, עד שבסיום הישיבה הוא פרש לחדרו כדי לחדש את המגע עם הידע בתחום על ידי קריאת מאמריו שלו." Experimental Neurology, 10 (Suppl. 1, 1964):1-38 הפרס הוענק לו ולארלנגר בדצמבר, 1945 בניו יורק וזאת עקב המלחמה שהשתוללה באירופה. בשנת 1953 הוא פרש לגמלאות אולם לא נטש את מחקריו במעבדה. הוא המשיך לחקור עד לשנת 1961 אז סבל מאירוע מוחי. מאז ועד מותו ב-11 במאי 1963, שהה בבית חולים בניו יורק. הוא נותר רווק כל חייו.
גסר נבחר בשנת 1946 לחבר (שאינו בריטי) בחברה המלכותית של לונדון ולחבר באקדמיה השבדית המלכותית למדעים. הוא היה חבר גם באקדמיה למדעים של פינלנד, באקדמיה המלכותית לרפואה של בלגיה, זאת בין שלל התארים והעיטורים שקיבל במהלך חייו.
