יוסי גמזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יוסי (יוסף) גמזו (נולד ב-1938), משורר עברי ופזמונאי, פרופסור לספרות עברית.

יוסי גמזו נולד בפריז בשנת 1938, למבקר חיים גמזו, בימי ההשתלמות של אביו בפריז. עלה עם אביו ארצה ונתחנך בכמה קיבוצים: גבע, גן שמואל ומעברות. בוגר "גימנסיה הרצליה". עשה את שירותו הצבאי כעיתונאי ועורך ב"במחנה גדנ"ע", ולאחר השירות הצבאי החל בלימודי ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

עוד כילד נתבלט כשרונו הספרותי, ושירו הראשון נתפרסם שלא מדעתו בגיל תשע ב"משמר לילדים". את שיריו הראשונים פרסמו אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. המשיך בכתיבה בעלון המוסד החינוכי בקיבוץ מעברות, ובשאר בטאוני נוער וילדים. וכן פרסם שירים ליריים ב"דבר", "הארץ", "על המשמר", "מעריב" ועוד. לאחר מכן באו טורים מחורזים בעניינים אקטואליים ב"על המשמר" - ב"מפייט ומחוץ", וב"דבר" - "על ספסל בשדרה". ב-1958 יצא ספרו "אתם נוער אתם?", שהוא אסופת הומורסקות וסאטירות. חיבר פזמונים רבים שכתב ללהקות ולתוכניות בידור ברדיו.

בד בבד עם קריירה מצליחה של פזמונאי, כתב גם שירה לירית רצינית, ופרסמה תחת שמות עט שונים.

התחתן עם נעמה ישעיהו, בתו של יו"ר הכנסת, ישראל ישעיהו. מנישואים אלה נולדה בתם לילך, אך הנישואים לא עלו יפה, ובשנת 1973 עזב גמזו את הארץ, תוך שהוא משאיר את אשתו עגונה לשנים רבות ונמנע מלשלם את מזונותיה. רק ב-1995 התגרשו בני-הזוג. קצת לפני שעזב את הארץ, בראשית שנות השבעים, ערך והוציא לאור כתב עת ספרותי בשם "אופק", שממנו יצאו שני גליונות. בגליונות אלה נדפס מחזור שיריו, שכתב תחת שם בדוי, "פעמוני עין כרם", ובו תינה את צרותיו האישיות והמשפחתיות הקשות.

כשלושים שנה עשה בארצות הברית ובאוסטרליה, שם לימד ספרות עברית כפרופסור באוניברסיטאות שונות. באמצע שנות התשעים חזר לארץ ולימד במכללה האקדמית של אילת. משם החל לפרסם שוב שירה רצינית, אירונית סאטירית וביקורתית מאוד. שיריו נתפרסמו מאז בכתבי עת שונים: "צפון", "מהות", ועוד. כן נתפרסמו שיריו, תחת שם העט "פ. קול", בכתב העת לשירה " הליקון", ובמוסף לספרות של עיתון "הארץ".

היום (2006) יוסי גמזו מלמד ספרות עברית במכללת "אוהלו" האקדמית של קצרין, ויצירותיו זוכות - על פי רוב בעילום שם - בפרסים רבים וחשובים. בשנים 1971-1972 היה גם עורכו ומוציאו לאור של השבועון "פופאי/חבריה" שהיה מורכב משני חלקים: החלק החיצוני "פופאי" כלל קומיקס מתורגמים, בדרך כלל מסיפורי פופאי המלח וחבורתו (סויפי, אוליב-שמן זית, בלוטו-ברוטוס, וימפי, סבתא זרש ועוד), פרופסור חרטומי הממציאן הלא יוצלח, ועוד. בחלק הפנימי "חבריה", נכללו שירים וסיפורים לילדים.

[עריכה] מספרי יוסי גמזו:

פעמוני עין-כרם, שירים מתוך יומן-סתרים, מאת הנזיר אנדריאס אנג’לו דונאטי [=יוסף גמזו], תירגם והוסיף פתח-דבר וביאורים יוסף גמזו, איורים ותחריטים אמנותיים דוד משולם, תל אביב, לילך, תשל"ד, 1973.‬
אתם נוער אתם?!, הזדמנות בלתי-חוזרת להכיר (ולו כזרת) עד כמה בלתי איום הוא ה"סברה" של היום / מעטר ומשפץ בידיו של שמוליק כץ, תל אביב, מסדה, 1959.
אופק, אופק לספרות, כתב עת להגות ולביקורת, העורך - יוסי גמזו, תל אביב, צ'ריקובר, 1970.
אן דן די נו, שירים לנוער וילדים, מצויר בידי חיים ברקני, ספרית פועלים, מרחביה, 1971.
ארצות הצמאון, שירים, איורים מרסל ינקו, תל אביב, ספרית פועלים, תשל"א 1971.
בלוריות ברוח, סיפוריהם של 20 צעירים וצעירות בישראל שנולדו בירושלים, ברמת-גן, בטוניס, יוהניסבורג, קאהיר ופאריס, בגרמניה, יוון, עיראק וקפריסין, ביום לידת מדינת ישראל ה’ באייר תש"ח, תל אביב, משרד הבטחון, ההוצאה לאור, הוועדה לחגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל, (תש"ל 1969).
כליל החורש, כליל סוניטות, הרישומים יחזקאל קמחי, תל אביב, רשפים, 1971.
לילך ואביב הזוג החביב, לילדים, ציורים אבי מרגלית, מסדה, 1980.
עמק בלילה, עמק בירושלים תשעה שערי עיר ושיר, סידני, הגשר, [תשל"ז].
קסטניטות בדם : רומנסרו מכסיקני, שירים, תל אביב, צ'ריקובר, 1976.
תלתלי עשן, סיפורים, בלווית ארבעה חיתוכי-עץ מעזבונו של האמן יעקב שטיינהרדט, ‬תל אביב, צ'ריקובר, 1969.
לא רוצים לישון - רוצים להשתגע!, סיפור הרפתקאות מימי ה’סליקים’ והמחתרת ועד פריצת הצנחנים לעיר העתיקה, או: תקראו בעצמכם, עיטורים ועטיפה מיכה אולמן, צ'ריקובר, תל אביב, 1968.
כל הכבוד!, ספורה הבלעדי של ישראלה ישראלי ..., מעוטר ומצויץ בידיו של שמוליק כץ, צ'ריקובר, תל אביב, 1968.
‫ ירושלים חלילי געגוע, שירים, הוצאת הפדרציה היהודית, קולומבוס, אוהיו, 1974. ‬ ‬ ‬