טיפול התנהגותי וקוגניטיבי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפול התנהגותי (ביהייביוריסטי, מאנגלית: behavioral) הוא שיטת טיפול פסיכולוגי, המתבססת על עקרונות הפסיכולוגיה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שהפרעות נפשיות אינן מחלות, אלא דפוסי התנהגות נלמדים, הרגלים שנרכשו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל ומאגר התגובות של האדם, תוך שימוש בשיטות הקשורות ללמידה, כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית. הביהייביוריזם, כענף מדעי, החל בעשור השני של המאה ה-20, אבל ירד מגדולתו לקראת אמצע מאה זו. עם זאת, כשיטת טיפול, הוא החל להיות פופולרי רק בשנות ה-60 של אותה מאה.
טיפול קוגניטיבי הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי ושכנוע מילולי-שכלתני. הטיפול הקוגנטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד. בין מפתחי השיטה: אלברט אליס, אהרון בק, דונלד מיקנבאום ואלברט בנדורה.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (אנגלית: CBT - Cognitive Behavioral Therapy) היא שיטת טיפול פסיכולוגי, המתבססת על שילוב של רעיונות מתוך הטיפול ההתנהגותי והקוגניטיבי. לאבי השיטה נחשב הפסיכולוג אלברט אליס, שפיתח אותה כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, והיא זוכה לפופולריות מאז שנות ה-80 של אותה מאה. הוא מבוסס בין השאר על מודל ההתניה הסמויה, לפיו גם תהליכים קוגניטיביים, כמו לדוגמה מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי למידה הדומים ללמידה ההתנהגותית. הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה.
תוכן עניינים |
[עריכה] עקרונות בסיסיים
בין העקרונות הבסיסיים המשותפים לטיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים:
- אין צורך לעמוד על הסיבות שהביאו את האדם למצבו הנוכחי כדי לשנות אותו.
- התנסות מוצלחת בהתמודדות עם גירוי מאיים, מכניסה את המטופל למעגל חיובי שבו הצלחה מביאה לעלייה בתפיסת היעילות העצמית , ועלייה ביעילות העצמית מביאה להצלחה. לכן הטיפולים כוללים בדרך-כלל התנסות מעשית.
[עריכה] שיטות טיפול
[עריכה] כלכלת אסימונים
בשיטת כלכלת האסימונים (אנגלית: Tokens Economy), המטופל יכול להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה, ולאחר מכן להחליף את האסימונים בדברים שהם בבחינת חיזוקים חיוביים עבורו. השיטה קשורה לרעיונות ההתניה האופרנטית. שיטה זו כוונה בעיקרה לשימוש עבור מתבגרים, וגם כיום היא נהוגה בעיקר בהקשרים חינוכיים. מבקרי השיטה טוענים, שהשימוש בשיטה השיטה מועיל לשינוי זמני ומקומי בלבד בהתנהגות, ששינוי שאינו תקף מחוץ להקשר שבו היא הופעלה או לאחר שהופסקה.
[עריכה] הפחתה שיטתית של רגישות
שיטת הפחתה השיטתית של רגישות היא שיטה לטיפול בחרדה, המשלבת את עקרונות ההתניה הקלאסית עם חוקים קוגניטיביים. לפי הגישה הביהייביוריסטית, חרדה נוצרת בתהליך התניה, שבו מקושרת תגובת הפחד עם הגירוי. הטיפול מכוון להחליף את הפחד בתגובה מותנית חדשה, הפוכה, כלומר בתחושת רגיעה מול הגירוי. תהליך זה נקרא התניית נגד.
התהליך כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון, שלב הבנת ההכללה, מכינים רשימה של גירויים המעוררים פחד, ומדרגים אותם לפי רמת הפחד שהם מעוררים. בשלב השני, מלמדים את המטופל להגיע למצב של רגיעה, לדוגמה על ידי הרפיית השרירים או היפנוזה עצמית. בשלב השלישי, מטופל שנמצא במצב רגיעה מדמיין גירויים המעוררים בו פחד, תוך ניסיון לשמור על רמת הרגיעה. בשלב האחרון, חושפים את המטופל להתמודדות עם מצבי הפחד במציאות.
[עריכה] טיפול שכלתני-רגשי
שיטת טיפול זו, שפותחה על ידי אלברט אליס מניחה שרגשות שונות, ובפרט חרדות ודיכאון, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. הטיפול חותר לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונליות, ושכנועו, בטיעון הגיוניים, להחליפן באמונות רציונליות, שיאפשרו לו לשפר את תיפקודו ואת הסתגלותו למציאות.
[עריכה] שיטתו של בק
אהרון בק טען שקשיים פסיכולוגיים הם תוצר של מחשבות אוטומטיות, השערות מוטעות וקביעות שליליות על העצמי. לפי המודל הקוגניטיבי של הדיכאון, החולה הדיכאוני מתמיד בהערכה מוטעית של התנסויותיו ורואה עצמו כמפסידן, את העולם כמתסכל ואת העתיד באור שלילי. הטיפול מיועד לזהות מוטיבים ואמונות מעוותים ולתקנם ולבחון את המציאות בצורה נכונה. מטרות אלה מושגות על ידי לימוד, בו החולה מאומן לזהות מחשבותיו השליליות ולהשתלט עליהן, כמו גם לבחון את המציאות ולפרשה בצורה תקפה יותר. המטפל פעיל בהבניית הטיפול ומדגיש גורמים מודעים.
[עריכה] אימון בחיסון נגד לחץ
שיטת טיפול זו פותחה על-ידי דונלד מיקנבאום, שהציע להתייחס לכל לחץ נפשי במונחים קוגניטיביים. לדעתו לאדם הנתון בלחץ יש מחשבות תבוסתניות, ואירועים שהאדם חווה נתפסים ונזכרים בדרכים המתאימות להטיה השלילית שלו. הטיפול שלו מבוסס על שלושה שלבים. בשלב הראשון, שלב ההמשגה, מלמדים את המטופל על הטבע הקוגניטיבי של לחץ, אוספים מידע על מחשבותיו, אמונותיו ודימויו לגבי עצמו ומלמדים אותו להיות קשוב למחשבותיו ולרגשותיו. בשלב השני, שלב רכישת המיומנות ותרגולה, משתמשים בשיטות שונות כדי לעזור לאדם להתמודד עם לחץ ולשנות את דרכי החשיבה שלו. מלמדים אותו האדם להירגע, לראות את הבעיות כפתירות, ומציגים לו שיטות לפתרונן. בשלב השלישי, שלב היישום והבדיקה, המטופל לומד ליישם את מה שלמד בשלב הקודם במצבי אמת, תחילה בדמיון ובמשחקי תפקיד, ואחר כך במצבים מציאותיים.
