חידוש עבודת הקורבנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חידוש עבודת הקורבנות אחרי החורבן; מאז חורבן בית המקדש עולה וחוזר הדיון, שהגיע לעיתים להתנהגות מעשית, בענין חידוש עבודת הקורבנות. מטרת הדיונים- שאיפה לקיום המצוות המרובות הקשורות להקרבת קורבנות ציבור.
תוכן עניינים |
[עריכה] יסודות
חז"ל, כביטוי לשאיפתם לקיים מצוות אלו, קבעו שני כללים הלכתיים בנושא: (1)מקריבין אע"פ שאין בית- ז"א, שחובת הקרבת הקרבנות אינה תלויה בקיומה הפיסי של בית מקדש, (2) טומאה דחויה בציבור- ז"א, שהחובה להקריב קורבנות ציבור עומדת בעינה אפילו כאשר רוב ההמחויבים בהקרבת אותו קרבן טמאים בטומאת מת.
הכלל הראשון נותן מענה להעדר בית מקדש, ומתחשב במציאות שבניית המקדש יצרוך אישור מרשויות-שלטון דבר שעלול להתעכב, או שכלל לא יגיע. לעומת זאת, בניית מזבח פשוט והקרבת קרבן קטן יכול להסתיים תוך שעה.
הכלל השני נותן מענה להעדר פרה אדומה, במסגרת המחשבה הצבורית כי "כולנו בחזקת טמאי מתים". באופן כללי, אסור ליהודי טְמא-מת להכנס לעֲזָרה (המקבילה בקדושתו ל"מחנה שכינה"), המקום שָם מקריבים את הקרבנות. הכלל השני מחדֵש שהחובה ההלכתית להקריב קורבן-ציבור בזמנו דוחה את האיסור שחל על טמאים מהִכנֵס לעזרה.
במשך הדורות נדונו השיקולים ההלכתיים ביחס למקום ההקרבה, גודל המזבח והפסיקה שטומאה דחויה בציבור. למעשה, מלבד השאיפה קשה להצביע על ביצוע מעשי של הקרבת קורבנות, מאז הפסקתם. גם כיום, פועלים מספר גופים המנסים לחדש את עבודת הקורבנות.
[עריכה] סקירה היסטורית
הניסיון הראשון להקמת בית המקדש מופיע במדרש (בראשית רבה פרשה סד אות י), בתקופת אדריאנוס קיסר: 'בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש..' חידוש המקדש כלל בתוכו אף את חידוש עבודת הקורבנות; אולם בעקבות מעשי השומרונים, ופעולתם המדינית כלפי אדריאנוס קיסר, נמנע בניית בית המקדש. בהמשך נעשו ניסיונות נוספים להקמת בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות. כך יש המשערים שבין המטרות המוצהרות של מרד בר כוכבא היה הקמת בית המקדש; דבר שהתבטא במטבעות המרד, שבהם נחקק בית המקדש וירושלים. יותר מכך קיים בהשערות מחקריות שונות, הטוענות לכך שבמרד הצליחו לכבוש את ירושלים, ואף לחדש את עבודת הקורבנות לזמן מועט. שאר הניסיונות לבניית המקדש, וחידוש הקורבנות, לא עברו לשלבים מעשיים. אך מאות שנים אח"כ ניתן לציין את עליית 'בעלי התוספות' לארץ ישראל, בשנת 1211; שכללה קרוב לשלוש מאות אנשי תורה. כמה שנים אח"כ, בשנת 1259, התקיימה עלייה שבראשה עמד רבי יחיאל מפאריס. המוקד בעליות אלו, מלבד הרצון לעלות לארץ ישראל, היה חידוש עבודת הקורבנות. בכל אותם פעולות וניסיונות מלבד התומכים, היו מתנגדים שונים לניסיונות אלו. תופעה זו התבטאה בעיקר בתקופת מבשרי הציונות, כאשר הרבנים צבי הירש קלישר ויהודה בן שלמה חי אלקלעי תמכו, כתבו ופעלו למען חידוש עבודת הקורבנות. לעומתם קמו מתנגדים שונים שראו בפעולתם דבר שלילי.
[עריכה] התארגנויות כיום
כיום ניתן להצביע על מספר התארגנויות השואפות להחזיר את עבודת הקורבנות; לרוב שאיפה זו כלולה בשאיפה לבניית בית המקדש. בין הארגונים ניתן למנות את: שוחרי המקדש (בראשות פרופ' הלל וייס); התנועה לכינון המקדש, הפועלת בצדדים המעשיים של חידוש נוהג הקורבנות; מכון המקדש ומשמרות הכוהנים.
[עריכה] הפן ההלכתי
[עריכה] תמיכה הלכתית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
רבי אשתורי הפרחי, בספרו כפתור ופרח דן ארוכות בשאלה ההלכתית האם ניתן לחדש את עבודת הקורבנות. לצורך החידוש התמודדו הפוסקים השונים אם פתרונות ודרכים לפתירת הבעיות ההלכתיות.
[עריכה] טומאה (המקריבים)
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] מקום ההקרבה (המזבח)
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] התנגדות הלכתית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הפן ההגותי
[עריכה] תמיכה מחשבתית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] התנגדות רעיונית
מלבד הגישה הקלאסית, המיוצגת לדוגמה בכתביו ובמעשיו של הרמב"ן, היו מקובלים שהתנגדו רעיונית לחידוש עבודת הקורבנות. כך יש המציינים (חביבה פדיה, השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור: עיון משווה בכתבי ראשוני המקובלים, מאגנס, ירושלים תשס"א) לכך שר' עזריאל (מחוג גרונה) העדיף עבודה רוחנית על פני עבודת הקורבנות, זאת משום שעבודת הקורבנות קשורה לפגם עמלק. לכן לעומת הרמב"ן שעלה לארץ, המתנגדים (ר' עזרא ור' עזריאל) לא ראו בפעולה מעשית משהו מהותי, ואף להפך, השכינה לדעתם אינה מתקיימת בתקופה זו בקורבנות.
[עריכה] התפילה כתחליף לקורבנות
התבטאות נוספת לשאיפה לחידוש עבודת הקורבנות מתבטאת בתפיסה ההגותית שהעבודה שבלב החליפה את העבודה המעשית, כך גם 'תורה עבודה ודרך ארץ' בו עבודה שימשה כעבודת המקדש, הפכה בהמשך לעבודת המידות. כלומר חוסר היכולת להקריב, הוביל לפתרונות דרשניים אשר זיהו מושגים תורניים אחרים והקבילו אותם להקרבת קורבנות כדברים המהווים תחליף.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שו"ת עם הרב חיים רטיג על חובת הציבור לבנות את בית המקדש.