ויקיפדיה:זכויות יוצרים - שאלות ותשובות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנחיות ושאלות ותשובות בענייני זכויות יוצרים.
[עריכה] מבוא
כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של ויקיפדיה, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של ויקיפדיה, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים.
נושא זה חשוב תמיד, אך בוויקיפדיה חשיבותו גדולה כפליים, כיון שוויקיפדיה מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך לוויקיפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על החוק והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק לוויקיפדיה ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי ויקיפדיה.
להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים ושאלות ותשובות המדגימות ישמוים שונים של זכויות יוצרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.
[עריכה] כללי
[עריכה] מה מוגן בזכויות יוצרים?
כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנות על פי חוק. בין אם מדובר בסיפור, שיר, פזמון, מאמר, תסריט, שרטוט אדריכלי, ציור, איור, קריקטורה, צילום, סרט, אנימציה, תוכנית טלוויזיה, תוכנת מחשב, מפה גיאוגרפית, ואף כוריאוגרפיה ושרטוט של מעגלים חשמליים.
הגנת זכות היוצרים חלה הן על היצירה השלמה, והן על חלקים ממנה.
[עריכה] מה לא מוגן?
רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית.
[עריכה] מתי פגה זכות היוצרים?
ככלל, הדבר משתנה ממדינה למדינה וממדיום למדיום. בעיקרון, במדינת ישראל זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום 70 שנים ממות המחבר. ישנן יצירות אחרות כמו תמונה שבהן פוקעת זכות היוצרים בתום 50 שנים ממותו של היוצר.
[עריכה] שימוש הוגן
[עריכה] האם שימוש הוגן בתמונה או מלל מפר זכויות יוצרים?
- בהגדרה שימוש הוגן הינו הפרה של זכויות יוצרים.
המחוקק מאפשר הפרה זו בצורה מוגבלת ולמטרות לימודיות בלבד.
על פי כללי שימוש הוגן כאשר לוקחים תמונה (או מלל) מבעל הזכות מבלי רשותו, חייבים לקחת חלק קטן מהמלל או תמונה אחת מתוך תמונות רבות (לכל היותר שתים מאתר), לציין מיהו בעל הזכויות (במקרה של תמונה הלקוחה מאתר אינטרנט) ולרשום גם בערך עצמו מהיכן התמונה. יש לציין שהתמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ולציין שהיא מוצגת במסגרת כללי שימוש הוגן - המשמעות היא, שבניגוד לרוב התמונות בוויקיפדיה, אין להשתמש בה לכל צורך שהוא באופן חופשי, אלא רק לצרכים לימודיים שאינם מסחריים. בוויקיפדיה באנגלית יש הנחיה (שהם לא ממלאים אחריה) למחוק תמונות כאלה.
ראו גם זכויות יוצרים#טיפול הוגן.
[עריכה] מדוע בערך על סרט אני לא יכול לפרסם חמש תמונות מהסרט כמו בערך האנגלי תחת שימוש הוגן?
שימוש הוגן משמעו פגיעה מינימלית בזכויות היוצרים. תמונה אחת היא פגיעה מינימלית. שתי תמונות (או שלוש) הן פגיעה מינימלית רק במקרים שיש הרבה מה להראות. אפשר יותר משתים או שלוש, על מנת להדגים משהו שלא ניתן לראות בתמונות האחרות או לצורך השוואה ביקורתית.
[עריכה] האם לקיחת תמונה של עירית לינור מאתר גל"ץ והשמתה בערך שלה תהיה שימוש הוגן?
זהו בדיוק סוג האתר שממנו אין לקחת תמונות בשימוש הוגן ומהסיבה כי אין ניתן לדעת כמה תמונות כבר נלקחו ממנו. לא כל פירסום של תמונה של אדם נופל בגדר שימוש הוגן. ובלי קשר להרשאה שלו, הזכויות שייכות לצלם או למעסיק שלו בלבד. ולגבי אתרים - אם לאדם יש אתר רשמי אישי, אז אפשר לקחת תמונה אחת מהאתר, במסגרת שימוש הוגן.
[עריכה] האם מותרת השמת תמונה בשני ערכים? לדוגמה, עטיפת אלבום בערכי האלבום והלהקה?
נראה שלא. שימוש הוגן הינו שימוש מינימלי - תמונת האלבום רק בערך על האלבום (אבל תמונת אלבום שעליה פני הלהקה אפשר לשים גם בערך על הלהקה - ולא רק על האלבום). אף שבמקרה זה יכולה להיות פרשנות שמתירה את שניהם, בשל היקף השימוש ב"שימוש הוגן" בויקיפדיה - שהוא אדיר, מומלץ ללכת על הפרשנות המצמצמת יותר וכדאי להחמיר. בכל מקרה אסור להשתמש בתמונה ל"סוג אחר" של ערכים, כמו סוג המוזיקה או משהו כזה.
[עריכה] האם מותר לשים את מילות שיר הפתיחה של סדרות בערכים עליהן: לדוגמה דביבוני היער הירוק, הרפתקאות פינוקיו?
אסור. הדבר אינו נופל במסגרת השימוש ההוגן.
[עריכה] מה הדין לגבי סטיקרים (ותמונות פרסומות) שהבעלים שלהם ישמחו בתפוצה הכי רחבה שיש, ומסגרת של שימוש הוגן דוקא מגבילה אותם?
שימוש הוגן אומר "אני מתיר לך להפר זכות יוצרים" למטרה "הוגנת" - ההגבלה של "ערך אחד" היא לא מכוח החוק, אלא אנו מטילים אותה עלינו מכוח ההוגנות. (יכול להיות שימוש גם בשני ערכים או אפילו עשרים אם זה הוגן - אבל זה מצב קיצוני). העובדה שסטיקר מפורסם בכל מקום אינה אומרת שאין לו זכויות יוצרים. (ודי בטוח שאם משהו ישתמש בסטיקר של שלום עכשיו - בדיוק באותו עיצוב ובאותם פונטים אבל עבור תנועת כך, מישהו בשלום עכשיו יטען שזו הפרה).
[עריכה] מה ההיקף של ציטוטים מספר, בכדי שיהיו תחת שימוש הוגן?
ציטוט של שתי פסקאות מתוך ספר שלם סבירות בהחלט, כמו למשל בערך ראשית ישראל (ספר).
[עריכה] מה ההיקף של ציטוט שירים, והאם ציטוט השירים בערך אן סקסטון מפר את השימוש ההוגן?
אף שמצוטטים שם מספר שירים, הדבר נראה סביר בהחלט, בהתאם לחריג הביקורת או הלימוד של השימוש ההוגן. יש להשתדל רק שלא יהיה אף שיר במלואו - אפשר כמה משפטים מהשיר להדגים את הנקודה.
[עריכה] ספרים
[עריכה] האם יש זכויות יוצרים על תרגום יצירה?
בודאי. כך למשל, אם תתרגם עכשיו שיר של שייקספיר - הזכויות על התרגום הם שלך + 70 שנה, אבל כל אחד יכול לגשת לטקסט המקורי שפגו הזכויות בו ולתרגם אותו שוב.
[עריכה] האם תרגום חופשי של שיר שלם מאנגלית לעברית הוא הפרה של זכויות יוצרים?
כן במידה והשיר המקורי עדיין מוגן בזכויות יוצרים.
[עריכה] האם יש זכויות יוצרים על עריכת יצירה?
יש זכויות יוצרים על עריכה. יצירה שנכתבה על ידי אדם פלוני, אך נערכה מחדש על ידי אלמוני, אף אם עבודת העריכה הייתה רק בסידור של הפסקאות והפרקים, באופן אחר מהכתוב המקורי, יש לשני זכויות יוצרים הן על העריכה, כותרות, ההארות, ההערות, העימוד (בחירת סוג הגופן וכו')- וגם להקשר חדש של פסקאות ותכנים (אם נעשה), אבל בנפרד מהקטעים המקוריים.
[עריכה] מתי פג תוקפה של אנציקלופדיה עם המוני כותבים, האם כל קטע 70 שנה ממות הכותב?
באנציקלופדיה יש זכות יוצרים כפולה של עורך וכותב גם יחד, מכיוון שיש בו למעשה שתי "יצירות" שונות. כותב שיש זכויות יוצרים על הקטעים שלו, ועורך - שיש לו זכויות על יצירה, מעצם העריכה שעשה. ולכן זכויות היוצרים צריכים להיות 70 שנה ממותו של העורך על כלל האנציקלופדיה + זכות יוצרים של כל אחד מהכותבים לגבי מה שכתב, במידה ונפטר לאחר העורך. אמנם במידה ויש הסכם כי המערכת רוכשת את זכויות היוצרים - זכויות היוצרים יהיו 70 שנה ממות העורך.
[עריכה] עד כמה מותר להשתמש במידע המופיע באנציקלופדיה לצורך כתיבת ערך?
מידע כשלעצמו אינו מוגן אף פעם. זכויות היוצרים הם על הניסוח, על סדר הדברים ועל בחירת המידע. אף שהעובדות עצמן אינן מוגנות, הניסוח בהן הן מופיעות מוגן. אם העובדה היא רק "X נולד בתאריך Y" דבר זה לא מוגן - כי זה זוהי הדרך היחידה של ציון עובדה זו. לעניין בחירת המידע - כאשר אנציקלופדיה או כל ספר אחר, בוחר מידע מסויים מתוך כלל המידע, יש גם על זה הגנה - כך לדוגמא, אם יש באנציקלופדיה של השואה קיימת "רשימת תאריכים חשובים" - הם בחרו את מה שנראה להם חשוב - ודבר זה אף הוא מוגן.
כעיקרון בכתיבה על פי אנציקלופדיה, הכי טוב לקרוא את הפסקה, לסגור את הספר, ואז לכתוב את הידע במילים שלך.
[עריכה] בספר "אוצר ספרי הגר"א" יש צילום של השער של ספר אוקלידס שתורגם לעברית (האג, תק"ם = 1780). האם סריקת השער תהווה הפרת זכויות יוצרים?
צילום (או סריקה) של הכריכה או עמוד השער הינם הפרה של זכויות היוצרים - אבל אם משתמשים בצילום או הסריקה לערך עצמו, הרי הפרת זכויות היוצרים מותרת במסגרת כללי השימוש ההוגן. הנושא של הירידה באיכות היא יותר במשפט האמריקאי ולא הישראלי, וצילום מרחוק נכון במקרים מסויימים בלבד.
[עריכה] תוכנות מחשב
[עריכה] האם מותר להציג קטע קוד של תוכנה?
כן. אבל רק כמה שורות כדוגמה בלבד במסגרת שימוש הוגן, מכיוון שהטקסט עצמו של כל תוכנה - בין בקוד מכונה ובין בשפת התוכנה הוא מוגן בזכויות יוצרים, (ובהתאם - אסור לתרגם אותו לשפת תוכנה אחרת מבלי אישור של בעל הזכויות). מדובר ביצירה ספרותית ככל יצירה אחרת ולכן אפשר לצטט את התוכנה רק כשימוש הוגן.
[עריכה] מדוע יש זכויות יוצרים על תמונת מסך של תוכנה? נראה שהזכויות הם דוקא על הקוד שלה?
לא רק הקידוד של תוכנה מוגן בזכויות יוצרים אלא גם התוצר של התוכנה - אף הוא מוגן, הן בהגנת זכויות יוצרים והן בהגנת מדגם. אפשר לדמות את תמונות המסך של תוכנה לצילום מסך של סרט קולנוע - לעומת התסריט: התסריט עצמו (שמוגן בפני עצמו) אינו גלוי לצופה. מה שמוגן חוץ מזה זה הצילום, הבימוי והמשחק - היצירה הכללית המהווה את הסרט - וכך גם כל משחק מחשב או תוצר של תוכנה המוגנים.
[עריכה] האם מותר להשתמש במשחק מחשב בתמונות עבור כל דמות ראשית מהמשחק?
לא. אפשר שתי תמונות מהאתר הרשמי, או שתי תמונות של המשחק בכל הויקיפדיה, במסגרת כללי שימוש הוגן, או אין בעייה שתצלם את המשחק בעצמך כצילום מסך (גם זה שימוש הוגן). עליך לציין בדף התמונה כי מדובר בתמונה המוגנת בזכויות יוצרים, בתמונה שמקורה במקום X, וכן לכתוב שהיא מועלה לשימוש הוגן בלבד.
[עריכה] האם מותר לחתוך את צילום המסך של משחק המחשב, בכדי שיהיה תצלום שבו מופיעה רק הדמות?
במסגרת שימוש הוגן וכללי זכויות היוצרים אינך יכול לשנות את המקור, ולכן אין לחתוך את התמונה, כי זה מפר את זכויות הצלם.
[עריכה] מאמרים בעיתון
[עריכה] האם אפשר להעתיק מאמר מעיתון?
המאמר מוגן בזכויות יוצרים ואין להעתיק אותו. העובדות במאמר אינן מוגנות. אין זכויות על עובדות ואפשר להשתמש בהן ולכתוב באמצעותן ערך מקורי.
[עריכה] האם אפשר לסרוק דף מעיתון?
תצלום מעיתון הינו ככל תצלום אחר. דף מעיתון מהווה יצירה בפני עצמה (של עורכי העיתון) וגם אותו אי אפשר לסרוק, שלא לפי כללי שימוש הוגן (וככלל אסור להעלות דף סרוק לויקיפדיה).
[עריכה] תמונות
[עריכה] מהיכן אני יכול להעלות תמונות?
רשימת אתרים המתירים שימוש חופשי בתמונות שבהם מופיעה בדף העזרה ויקיפדיה:מקורות לתמונות.
[עריכה] כיצד אני יודע אם תמונה מוגנת בזכויות יוצרים?
כעיקרון כל יצירה אומנותית מוגנת בזכויות יוצרים. זכויות אלה פגות לאחר זמן הקבוע בחוק. כמו כן בעל הזכות יכול לוותר עליה לטובת הציבור.
חוקים אלה משתנים ממדינה למדינה.
בישראל, ההגנה על צילומים (בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת) פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה). החוק בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.
[עריכה] האם אני יכול לצלם יצירת אומנות - לדוגמא: פסל ולהעלות את התמונה?
צילום של יצירה המוצגת לקהל מהווה יצירה חדשה. אם הצלם רוצה להעלות את התמונה תוך ויתור על זכויות היוצרים אין עם זה בעיה. שימו לב שיש מוזיאונים האוסרים על צילום בתחומם, ואז הצילום מהווה הפרת חוזה בין התייר המצלם למוזיאון - אך לא הפרת זכויות יוצרים.
[עריכה] האם מותר לסרוק תמונות (תצלומים) מספר שיצא לפני 50 שנה?
כן. סריקת תמונות (תצלומים) מספר, במצב שבו הוא פורסם לפני חמישים שנה אפשרית, כי עברו 50 שנה מיום פרסום התצלומים.
[עריכה] האם לאדם שסרק יש זכויות על הסריקה, אף שאיננו בעל זכויות על התמונה?
כן. לאדם שסרק חומר, יש זכויות על הסריקה. אם אתה סורק חומר שפגה ההגנה של זכויות היוצרים עליו (תמיד יש זכויות - רק ההגנה עליהן פגה) הזכויות של הסריקה הן שלך.
[עריכה] האם ניתן להעלות לוויקי כרזה מתקופת השואה שמוצגת במוזיאון, שמוכר אותן כפוסטר או ברזולוציה גבוהה?
ישנו ספק האם מדובר בגדר של שימוש הוגן. עדיף לפנות למוזיאון ולבקש את רשותם. שים לב - הזכויות הם בצילום הכרזה ולא בכרזה עצמה - אם אחד הכותבים יצלם את הכרזה במוזיאון, הרי שהזכויות בצילום שייכות לו - בהנחה שהכרזה מוצגת במקום ציבורי.
[עריכה] יש לי תמונה של אליהו גולומב בחוברת הסברה שמוזיאון ההגנה שלח אליי, ללא כל פרטים, האם אני יכולה להעלות אותה?
עקרונית אפשר במסגרת שימוש הוגן תוך ציון מקור התמונה ולמי שייכות זכויות היוצרים, אבל במקרה שהם שלחו את החוברת שלא במטרה מפורשת להעלות אותה לויקיפדיה, וחסרים פרטים רבים כמו שם הצלם, והעורך וכדומה, עדיף לפנות אליהם ולבקש רשות להשתמש בתמונה במסגרת הויקיפדיה.
[עריכה] ראו גם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
