ועד ארבע ארצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ועד ארבע ארצות הוא שמה של אספה אשר שימשה במשך כמאתיים שנים, בין השנים 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות מזרח אירופה. תפקיד אספה זו היה איסוף מיסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשילטונות המתאימים. מאוחר יותר סיגל לעצמו הועד את תפקיד יצוג הקהילה היהודית בפולין בפני השליטים הנוכריים של אותן המדינות. בנוסף לכך היו לועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות בתוך הקהילות היהודיות.

הועד הורכב מנציגי הקהילות היהודיות של ה"ארצות" אשר הרכיבו את פולין של אותה התקופה:

• פולין גדול, שבירתה העיר פוזנה
• פולין קטן, שמרכזה הערים קרקוב ולובלין
• רייסן (רוסיה האדומה ופודוליה), שבירתה לבוב
• ווהלין, שמרכזה לודמיר וקרמניץ
• ליטא, שמרכזה הערים בריסק וגרודנה
• וילנה, עיר-מדינה עצמאית באותה התקופה

חלוקה זו של פולין ל"ארצות" התבססה על החלוקה המקומית לצרכי מס, והיא מבוססת על הארצות ההיסטוריות שהרכיבו את הממלכה.

בתחילת קיומו היה שמו של הועד משתנה בהתאם לכמות הארצות אשר היו חברות בו וכך השתנה שמו תדיר מ"ארבע ארצות" ל"חמש ארצות" ואף ל"שלוש ארצות". רק לאחר פרישתה של ליטא מהועד בשנת 1632 הוחלט על קביעת השם "ועד ארבע ארצות" ללא קשר למספר הארצות החברות בו בפועל.

[עריכה] הסיבות להקמת הועד

קודם להקמת הועד נתכנסו אסיפות של ראשי הקהילות היהודיות בממלכה על מנת לדון בעניינים פוליטיים בעיקרם הנוגעים לכלל הקהילה היהודית. בין הסיבות להקמתו הרשמית של הועד ניתן למנות שלוש עיקריות:

1. ועד מאורגן ומוכר על ידי השלטונות יקל על היהודים לדרוש את מבוקשם בנוגע לזכויות שונות ובעיקר בנוגע לזכויות דת.
2. ועד כזה, אשר יוכר על ידי כל הקהילות היהודיות בממלכה, יתקין סדר שלטוני בקרב היהודים ויסדיר את מעמדה של כל קהילה בממלכה.
3. מפאת ריבוי הקהילות היהודיות בממלכה עלה הצורך לגוף עליון אשר יהווה סמכות מוסכמת לביצוע שיפוט ובוררות בסכסוכים שהתגלעו בתוך או בין קהילות שונות.

שלטונות פולין חפצו גם הם בהקמתו של ארגון יהודי רשמי, וזאת על מנת להקל את מלאכת גביית המיסים בקרב הקהילות. בפולין של אותה התקופה דרשו השלטונות "מס גולגולת" מכל אדם, וועד כזה היה אמור להקל על האיסוף ולשמש כעין מתווך מונע חיכוכים מיותרים בין השלטונות לבין אוכלוסייה היהודית. לאור סיבה זו בירכו השלטונות על הקמת הועד ואף זיכו את החלטותיו בתוקף חוקי בקרב יהודי המדינה.

[עריכה] פעילות והרכב הועד

ועד ארבע ארצות הורכב משבעה דיינים אשר העומד בראשם היה תמיד נציג קהילת לובלין. שאר החברים בועד היו נציגים של הערים פוזנה, קרקוב ולבוב. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, אז היה מספר הנציגים בו קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הועד בלובלין דבר אשר הקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת החורף, במועד אשר תאם את יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר יארוסלב אשר בגליציה.

במהלך המאה ה-18 פעילות הועד הלכה והצטמצמה. בשנת 1764, בעקבות תחילת חלוקתה של פולין בין המעצמות הסובבות אותה הורה השלטון הפולני על מספר הגבלות בנוגע לחיי היהודים במדינה, ביניהן הפסקת כינוס הועד. בעקבות החלוקה והמצב הגיאו-פוליטי החדש שנוצר באזור התבטלה למעשה היכולת המעשית לתפקודו של ועד מהסוג הזה וכך באה לסיומה תקופת ההתאגדות היהודית הגדולה במזרח אירופה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ועד ארבע ארצות במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)