הקיץ האחרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקיץ האחרון הוא שיר שנכתב על ידי מקס גת מור, והושמע לראשונה ברדיו בשנת 1990.

שיר זה בוצע על ידי הלהקה האלמונית עד אז "שפיות זמנית". הלהקה הורכבה מאנשים צעירים, שחמישה מהם היו עדיין חיילים בשירות סדיר. השיר הפך תוך זמן קצר ללהיט. הוא צעד יותר משנה במצעד הפזמונים העברי, וזכה לתואר "שיר השנה" של רשת ג' בשנת 1991.

השיר "הקיץ האחרון" יוצא דופן במילותיו הקשות, וביאוש וחוסר התקווה שהוא משדר. הוא פותח במילים :

"זה הקיץ האחרון שלי אתכם

עם הגשם הראשון אני אעלם"

ובתחילת הבית השני :

"אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים

אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים..."

השיר מדבר על פרידה כואבת ואבל עתידי. ניתן להניח, אם כי הדבר לא נאמר במפורש בשיר, כי מדובר בכוונה להתאבד.

השיר מסתיים, לכאורה, עם מסר למתאבלים בעתיד:

"...אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות

כי השמיים גדולים והדמעות קטנות

תעצרו את העיניים כל גשם ראשון

ותחשבו עליי."

[עריכה] עיתוי פרסום השיר

ניתן לתמוה כיצד זכה שיר של להקה לא מוכרת, שמילותיו דנות במוות עתידי וייתכן שבתכנון התאבדות, להצלחה מיידית ולפרסום כה גבוהים. אחד ההסברים לכך הוא העיתוי שבו פורסם השיר.

בשנת 1990 הייתה מדינת ישראל במצב בטחוני קשה ביותר, בעקבות שהות ממושכת של כוחות צה"ל בלבנון. מזה כ-8 שנים, מאז מלחמת שלום הגליל בשנת 1982, שהה צה"ל בעומק לבנון. מדינת ישראל ניהלה מאבק מתמשך עם לוחמי הגרילה של ארגון החיזבאללה, ותוך אבידות קשות לחיילי צה"ל באופן יומיומי ובמשך זמן ממושך. בציבוריות הישראלית נשמעה אווירת חוסר האונים וביקורת גוברת והולכת על "התבוססות צה"ל בבוץ הלבנוני". ביקורת זו התבטאה בקיומן של קבוצות מחאה שונות.

על רקע תחושת האבל המתמשך, חוסר האונים, והחשש לעתיד, ניתן להסביר את התופעה של ההצלחה והפרסום הרב לשיר זה שנושאו מוות, המבטא תחושת חוסר אונים.

השיר "הקיץ האחרון" היה להיטה היחיד של להקת שפיות זמנית. למרות שהוציאה שירים נוספים (כגון "פרחים לבנים" ו"נוגעת לא נוגעת", אשר זכו להצלחה מסוימת), לא הצליחה הלהקה לשחזר את ההצלחה שבשיר "הקיץ האחרון", והתפרקה לאחר זמן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מילות השיר