הנרי הדסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי הדסון (באנגלית: Henry Hudson) (נולד: 12 בספטמבר 1570 - נפטר בשנת 1611) היה מגלה ארצות אנגלי אשר גילה, בין היתר, את מפרץ הדסון שבקנדה הקרוי על שמו.
[עריכה] קורות חיים
בשנת 1607 הפליג הדסון בספינתו "הופוול" (באנגלית: Hopewell - התיקווה הטובה) בניסיון למצוא את המעבר הצפון מערבי לאסיה דרך האוקיאנוס הארקטי. המסע מומן על ידי חברת מסקובי שניתן לה צו מלכותי המרשה לה לצאת למסעות מסוג זה. ביוני שבאותה שנה הגיע לחופי גרינלנד והחל להפליג צפונה תוך מיפוי חופי האי. ב-17 ביוני הגיע לקצה איי סוואלבארד ולמרחק של 577 מילים ימיים מהקוטב הצפוני, אולם בשל הים הקפוא לא הצליח להתקדם צפונה ושב לאנגליה. בדרכו חזרה גילה את אי יאן מאיין. בשנת 1608 ניסה הדסון בשנית לגלות את המעבר, בעוברו בקירבת חופי נורבגיה אולם נכשל בשל הים הקפוא, והחברה המממנת החליטה להפסיק את החיפושים. הדסון, שרצה להמשיך ולגלות, פנה לחברת הודו המזרחית ההולנדית למימון מסעותיו. החברה מימנה את מסעו על הספינה "הלווה מאן" (בהולנדית: "חצי הירח"). הספינה הפליגה צפונה ומזרחה והגיעה בתחילת יולי לניופאונדלנד, וחקר את חופי צפון אמריקה (בעיקר אזורי מנהטן, מיין וקייפ קוד, והיה האירופאי הראשון שמיפה אזורים אלה (אף שהיה זה ג'ובני דה וראזאנו שגילה אותם בשנת 1524 בעוברו מרחוק). הדסון היה הראשון ששט במעלה נהר האדסון, הקרוי על שמו. ההולנדים, מממני הפרויקט, הכריזו על האזור שמופה כמושבה שלהם בשם ניו אמסטרדם. בשובו לאנגליה, לנמל דארטמות' נאסר הדסון בעבירה של שיט תחת דגל זר, דבר אסור על פי חוקי אנגליה, אולם הוא שוחרר לאחר זמן קצר. בשנת 1610 השיג הדסון מימון למסע מחקר נוסף - הפעם תחת דגל אנגלי. המממן הייתה חברת וירג'יניה וחברת הודו המזרחית הבריטית. הפעם הפליג הדסון על הספינה "דיסקברי". הפעם הפליג הדסון צפונה והגיע לאיסלנד ב-11 במאי באותה שנה, ולגרינלנד ב-4 ביוני, והיה הראשון שהפליג לאורך חופה המערבי של גרינלנד. הדסון היה סבור שגילה את המעבר הצפון מערבי, וב-25 הגיע למיצר הדסון (הקרוי על שמו) בקצה הצפוני של לברדור. הדסון הפליג לאורך החוף הדרומי של המיצר וב-2 באוגוסט הפליג לתוך מפרץ הדסון (הקרוי אף הוא על שמו), ובחודשים שלאחר מכן חקר ומיפה את המפרץ. בנובמבר קפאו המים וספינתו מצאה עצמה לכודה במפרץ ג'יימס והצוות נאלץ לחרוף לחופי המפרץ. לאחר שהמים הפשירו, ובניגוד לרצונו של הדסון להמשיך ולחקור את האזור, רצה הצוות לשוב לאנגליה, והצוות מרד ביולי 1611 והשאיר את הדסון, בנו וצוות קטן בסירה קטנה. הם לא נראו שוב. יש סברות שהסירה טבעה, אולם ישנם סברות שהסירה הגיעה עד לנהר אוטווה.
