המשחק של אנדר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשחק של אנדר הוא ספר מסוגת המדע הבדיוני שנכתב על ידי אורסון סקוט קארד בשנת 1985 והמבוסס על סיפור קצר שהתפרסם בביטאון "אנלוג" בשנת 1977. נכון ל־2005, הוא אחד מן הספרים המוכרים ביותר של הסוגה, לאחר שזכה בפרסי הוגו ונבולה היוקרתיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הספר
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הדמות הראשית, אנדרו 'אנדר' וויגין, הוא אחד מאותם 'ילדים-חיילים'. כמו שאר הילדים-חיילים, הוא גוייס בגיל צעיר מאוד ונשלח לאימון בבית הספר ללחימה, שם הוא לומד להלחם ולהנהיג צבאות. בזכות הכישרון יוצא הדופן שלו לטקטיקה והנהגה, הוא מתקדם במהלך האימונים שלו הרבה יותר מהר משאר התלמידים. תוך כדי כך, ההתפתחות הפסיכולוגית שלו מושגחת על ידי "משחק המוחות", משחק מחשב המשובץ ברשת מחשבי בית הספר, ומושפעת במידה נרחבת על ידי הקולונל הציני, היראם גראף שמנהל את בית הספר.
בזכות כשרונו ויכולותיו, הוא מקודם ל"צבא" שנה לפני המועד רגיל; הוא עולה לדרגת "מפקד" שנתיים לפני הנורמה. לאחר שהביס את יריביו בכל קרב אפשרי, במשחק הקרבות הבית ספרי - הוא מקבל את הצבא שלו. הצבא החדש שלו, כמפקד, מורכב מחיילים צעירים ללא אימון קודם. המפקדים הבכירים של בית הספר מעמידים את אנדר וצבאו בסיטואציות לא הוגנות ומשנים את חוקי המשחק לרעתו של אנדר (לדוגמא: הודעה מאוחרת על קרב, קרב נגד שני צבאות, מספר גבוה של קרבות בפרקי זמן קצרים), רק כדי לראות אם יפסיד. אנדר לא מפסיד. חציו השני של הספר מתמקד בצבא הדרקון של אנדר: מפקדי המחלקה, החיילים, וההישגים.
אחרי חודשים מפרכים של נסיונות, אנדר מקודם אל בית הספר לפיקוד, שם הוא פוגש את גיבור המלחמה הקודמת - מאזר רקהאם, אשר מלמד אותו ומאמן אותו ביסודות הלחימה נגד הבאגים. אנדר מתאמן בבית הספר כאשר הוא עומד בראש צוות לחימה שמורכב ממפקדי צבא דרקון. בבית הספר נחשפת הסיבה מדוע אנדר מתאים לתפקיד בעוד אחיו, ולנטיין ופיטר לא היו מספיק טובים. באימון האחרון והמכריע, שנערך בפני קהל אישים חשובים, מנצח אנדר בהקרבה ובמסירות. מיד לאחר הנצחון, ההתרגשות גדולה, ומתחוור לאנדר, שהקרבות אותם החשיב כאימונים לפני לחימה, היו בעצם הדבר האמיתי - ב"אימון" האחרון הוא חיסל את כוכב הבאגים האחרון, לאחר שהקריב חלק מאנשיו (שעד אותו הזמן היה בטוח כי הם דמויות וירטואליות של תוכנת המחשב). נצחונו האחרון של אנדר היה מריר, והוא זה שכפה עליו את הכינוי "משמיד הזרים". לאחר ההשמדה נכפתה עליו גלות בכדי להגן על עצמו, ומשום יסורי המצפון הקשים הנובעים מהרצח המאסיבי שהיה אחראי לו.
[עריכה] ניתוח העלילה
הספר עוסק בעיקר בחינוך ובמנהיגות אך מציג בצורה חטופה את העולם העתידני הזה, שבו נחקקו חוקי הגבלת ילודה בנסיון להתגבר על פיצוץ האוכלוסין. בעולם זה ממשיכה להתקיים המלחמה הקרה, ועל אף שבני האדם התאחדו לאחרונה בנסיון להגן על הגזע מפני הבאגים, החששות ההדדים לא נעלמו וברית ורשה מתכננת לתקוף את מדינות המערב ברגע בו איום הבאגים יוסר. מרכזו של הספר הוא הדיון שהוא עורך בדילמות מוסריות, כגון:
- האם קיימות מטרות חשובות מספיק, המתירות לנו לעשות כרצוננו בחייהם של הפרטים האחרים כל עוד יאפשרו לנו להשיג את מטרות אלה? (וספציפית, האם מותר היה לצבא להשתמש ולפגוע כך באנדר בנסיון להפכו לגנרל מבריק?)
- האם טבעם של בני האדם הוא להשמיד דברים שאינם מובנים להם או שהם חוששים מהם? (הדיון בדילמה זו נמשך בספרים הבאים: קול למתים, קסנוסייד וילדי המחשבה).
העיסוק בשאלות אלה הוא כנראה הגורם העיקרי להפיכתו של הספר לספר פולחן.
[עריכה] היסטוריה וספרי המשך
הספר נכתב במקור כסיפור קצר באותו השם. הסופר, אורסון סקוט קארד, אשר רצה לכתוב ספר אחר, קול למתים חיפש דמות אשר תהיה הגיבור ומצא את אנדר. כדי לספק רקע נאות לדמות הרחיב הסופר את הסיפור הקצר לכדי ספר מלא. קארד מספר כי הוא הופתע כאשר הספר הפך להיות רב מכר ולאחד מספרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר כיום.
סדרת ספרי המשך אחת מתארת את מסעותיו של אנדר ואחותו בחלל בחיפוש אחר בית למלכת הבאגים וכוללת את הספרים:
סדרת ספרי המשך נוספת, "סדרת הצל", מעניקה נקודות מבט שונות על הסיפור המקורי ומתארת את השנים לאחר תום המלחמה ב'באגים' ותחילת המאבקים הפנימיים בין מעצמות כדור הארץ. סדרה זו כוללת:
קארד הודיע כי הוא מתכנן כתיבת ספר חמישי לסדרת הצל שייקרא Shadows in Flight (בתרגום חופשי: צללים בטיסה) ספר נוסף, אשר מעולם לא תורגם לעברית, בשם First Meetings מספר על סיפורים קצרים על דמויות מהסאגה.
כל ספרי ההמשך זכו להצלחה.
[עריכה] הנקודה היהודית
על אף שהספר מתרחש כ־200 שנה בעתיד, משלב הכותב בעלילת ספרו גם את מצב היהודים בזמן זה. לפיו, בעתיד ישאר היהודים בעלי עוצמה רבה ויוותרו אנשים החשים טינה ואנטישמיות כלפיהם. כפי שמתואר בפסקה בעמ' 83:
- "מאז הקמת הצי היה האסטרטג הראשי של הכוחות המזוינים יהודי. תמיד. זה הפך למיתוס; מצביאים יהודים אינם יכולים להפסיד בקרב. ועד עתה המיתוס לא הופרך. כל יהודי שהגיע לבית הספר ללחימה טיפח בשלב זה או אחר חלומות גדולים. מעמדם של היהודים היה גבוה מראש. הדבר עורר גם טינה. צבא עכברוש כונה לעיתים קרובות צבא היהודונים. בכינוי היה שבח מסוים, אך הייתה בו עוינות רבה. רבים אהבו להזכיר את העובדה שבזמן הפלישה השנייה, כאשר הנשיא האמריקני - ההגמון של הברית - היה יהודי, והאסטרטג הראשי היה ישראלי (בשם שמעון לוי), והעוצר של הצי היה יהודי רוסי, היה האיש שניצח בקרב הגדול, האיש שהביס את כל הבאגים ליד שבתאי, מצביא אלמוני, שעמד לפעמים למשפט צבאי, מאורי למחצה מניו זילנד - מאזר רקהאם
- המפקד הילד של צבא עכברוש היה רוזן, אך הוא קרא לעצמו רוז אף-גדול כדי "ליטול את העוקץ" מלעגם של האנטישמים - כמעט כל מי שהובס בקרב עם צבא עכברוש הפך לשונא יהודים לזמן מה.."
קיימת מחלוקת סביב ספר זה וספר ההמשך, קול למתים. מספר סופרים העלו את הטענה שספרים אלו משמשים למעשה כתב הגנה על היטלר ועל רצח העם שביצע. קארד מתייחס לנושא בספר ההמשך ילדי המחשבה. בספר זה אנדר אומר שרצח עם הוא עוולה מוסרית.
גם בסדרת "הצל" ממשיכה סדרת הספרים לעסוק בעם היהודי ובעיקר בהסכם שלום דתי שנחתם בין ישראל ובין מדינות ערב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: המשחק של אנדר |
| ספרי המשחק של אנדר, מאת אורסון סקוט קארד | |
| רביעיית אנדר | המשחק של אנדר - קול למתים - קסנוסייד - ילדי המחשבה |
| רביעיית בין | הצל של אנדר - הצל של ההגמון - בובות צללים - הצל של הענק |
