מנהיגות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת.

מנהיגות מתקשרת בצורה ישירה להשפעה. ויותר מכך, מנהיגות היא היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. הרבה אנשים שדיברו על נושא המנהיגות תיארו בעצם שליטים ולא מנהיגים. חשוב להבחין בין מנהיגות (LEADERSHIP) לבין שלטון (RULERSHIP). כאשר אנשים מצייתים לאדם מסוים בגלל שיש בידיו סמכות רשמית, לדוגמא, מלך, מנהל, קצין בכיר – קשה להבחין אם הם פועלים מתוך רצונם או מתוך חשש לענישה מצד נושא הסמכות. כך גם הדבר לגבי כוח. כשאדם מציית לאיום המלווה באקדח – הוא מציית לכוח. כאשר אדם מציית להוראות של רופא – הוא מציית לכוח המודרני: ידע ומומחיות.

נושא המנהיגות ופיתוחה העסיק פילוסופים ומדענים רבים במשך הדורות. זהו מושג חמקמק שקשה להגדירו במדויק או לעמוד על טיבו ועל מרכיביו. כיום מקובל לחשוב שמנהיגות היא יכולת מתמחה, כלומר קיימים סוגים רבים שלה, שכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של מצבים. לדוגמה, אדם שהצליח כמנהיג צבאי לא יצליח בהכרח כראש ממשלה או כמנכ"ל של חברת היי-טק. (ראו להלן, סגנונות מנהיגות).

ישנם סוגים שונים של מנהיגות, וקונטקסטים שונים למנהיגות:

1. מנהיגות צבאית
2. מנהיגות חינוכית
3. מנהיגות דעה או רעיונית
4. מנהיגות פוליטית
5. מנהיגות ארגונית
6. מנהיגות חברתית
7. מנהיגות לא פורמלית/פורמאלית.

כיום מוסדות שונים עוסקים בפיתוח מנהיגות.

1. תכניות הכשרת מנהיגות ניתן לראות בצה"ל, בבית ספר למנהיגות.
2. מנהיגות חינוכית מפותחת בתכניות של מכון מנדל למנהיגות "בית ספר למנהיגות חינוכית".
3. מנהיגות חברתית והעצת נשים או מיעוטים ניתן לראות בארגונים לשינוי חברתי.
4. פיתוח מנהיגות ארגונית או עסקית ניתן למצוא בתכניות ההכשרה של בתי ספר לניהול ומנהל עסקים.

בעבר היה נהוג לייחס את יכולת המנהיגות להשראה אלוהית כביכול (מה שמכונה בלועזית "כריזמה"). אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו, ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. על בסיס גישה זו התפתחו בשנים האחרונות מתודולוגיות העוסקות בפיתוח וטיפוח המנהיגות. למרות קיומם של הבדלים בולטים בין הגישות השונות, כולן מסכימות פחות או יותר על הגדרה של המנהיגות המבוססת על קיומן של יכולות אנושיות מסוימות אצל המנהיג. בין היתר, ניתן למנות את היכולות הבאות כאלה שיש לגביהן את ההסכמה הרחבה ביותר:

1. יכולת הצגת חזון - היכולת להגדיר באופן ברור ומוחשי את המטרה המשותפת שאליה הוא מנהיג.
2. דוגמה אישית - היכולת לבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים שבהתאם להם הוא מצפה ממונהגיו לפעול.
3. איזון בין שכל ורגש - היכולת לשקול בצורה נכונה שיקולים שכלתניים אל מול שיקוליים ריגשיים בעת קבלת החלטות.
4. הובלת שינויים - היכולת להתמודד עם מצבים של שינוי על כל המורכבות והקושי הכרוכים בהם.
5. הבנה באנשים - הבנה של אופן הפעולה של בני אדם במצבים מורכבים ומאתגרים והתחשבות בצרכים של מונהגיו כבני אדם.
6. כושר ארגון - היכולת לעצב ולהפעיל מבנים ארגוניים.
7. אומץ - היכולת לקבל החלטות קשות המכילות גורם של סיכון.
8. האצלת סמכויות - היכולת להאציל מסמכויותיו לאנשים אחרים מבלי להפחית מאחריותו לתוצאות.

[עריכה] סגנונות מנהיגות

קיימים סגנונות שונים של מנהיגות, הנבדלים זה מזה בשלושה גורמים עיקריים:

1. תפישת המנהיג את תפקידו ואת סמכויותיו.
2. תפישת החברה את תפקידי המנהיגות.
3. מידת החשיפה של המנהיג אל מונהגיו.

ניתן לומר כי הצלחתו של מנהיג תלויה במידה רבה בהתאמת סיגנון המנהיגות שלו לנסיבות שבהם עליו להנהיג.

[עריכה] מנהיג חיובי ומנהיג שלילי

מדובר על שני סוגי מנהיגים: מנהיגים אישיים ומנהיגים חברתיים. מניעיו של המנהיג האישי הם לשרת את האינטרס העצמי שלו ואילו המנהיג החברתי אינו מונע רק על-ידי האינטרס האישי אלא משרת את האינטרס הציבורי. המנהיג האישי מפגין התעלמות מזכויות ומרגשות של אחרים, חסר סובלנות ומאופיין בהתנהגויות נצלניות. מנהיג זה מפגין לעתים קרובות תוקפנות בלתי נשלטת תוך שהוא מתכחש לה. המנהיג האישי מעורר אצל מונהגיו רגשות של צייתנות וכניעה ואף יוצר תלות כלפיו. לעומתו, המנהיג החברתי אינו מתעלם מרגשות, מזכויות ומ"כללי המשחק" המקובלים. הוא מתייחס למונהגיו בצורה שוויונית, מפתח ומעצים אותם. המנהיג החברתי משפיע מבחינה חברתית באמצעות מנגנון ההפנמה, כלומר שילוב של ערכי המנהיג כעקרונות מנחים אל תוך התפיסה העצמית של המונהגים.