המצעד הארוך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המצעד הארוך הינו מצעד נסיגה של כ10,000 קילומטר שערכו הקומוניסטים הסינים בראשותו של מאו דזה דונג בשנת 1933 ונמשך 368 ימים.
באוקטובר 1933 החל המסע החמישי להכחדת הקומוניסטים. צ'יאנג קאי שק נעזר במומחים גרמניים והנהיג כ- 700,000 חיילים מול כ- 150,000 בלבד, שגייסו הקומוניסטים. הקומוניסטים נאלצו לנקוט בקו מגננה שכונה לימים המסע הארוך. במסגרתו פוצל הכוח הקומוניסטי ל- 5 טורי מסע נסיגה הירואי שצעד מרחק בן כ- 10,000 קילומטרים לעבר מקלט חדש. הם יצאו מג'יאנגשי, שם היו מכותרים, לכיוון דרום מערב. תחילה נתקלו בקשיים בחציית נהר שיאנג, עת כוחותיו של צ'יאנג מתקיף את הצועדים. בינואר חורף הגיעו הכוחות לדְזוּניִי, לאחר שאיבדו כ-5000 לוחמים וכן את כל האזרחים הסבלים, בעוד חמישה קווי הגנה של הקוומינטנג מחכים בהמשך. תחת תנאים אלה התקיימה בדְזונְיִ וועידה קומוניסטית, שבה הותווה הרכב ההנהגה של המפלגה. בעת עזיבת הכוחות בסיומה של הוועידה, למרות שלא נבחר למזכיר המפלגה, כבר היה מאו לדמות החזקה במפלגה. בדזוניי גם החלו לראשונה בקיעים בין הקומוניסטים הרוסים לאלו הסינים - מאו ואנשיו הבינו, כי מה שטוב לרוסיה לאו דווקא מתאים לסין.
בדזוניי החליט מאו שהצועדים יעשו את דרכם צפונה, כדי להתחבר לכוח הקומוניסטי ששכן בצפון סצ'ואן. עם זאת, בדרכם היה עליהם לחצות את נהר היאנגצה, שם חיכו חייליו של צ'יאנג. מאו בחר לצלוח את הנהר באזור מסוכן עם מעבורות בלבד, והצליח, היות וכוחותיו של צ'יאנג כלל לא האמינו שניתן לחצות שם. לאחר מכן, קרבו הקומוניסטים לשפך נהר דאדו. ללאומנים חברו גם כוחות עצמאיים מקומיים שלחמו אף הם בכוחות הקומוניסטיים. בנוסף, התגלה מערב סצ'ואן כארץ קשה והררית, והטבע היה אויב גדול לא פחות בחלק זה של הארץ. וכך נאלצו הכוחות להלחם באיתני הטבע, בכוחות צבא מקומיים ואף בשבטים מקומיים עוינים. חציית גשר לודינג באותו חלק של המסע מסמלת את הקשיים שהיו מנת חלקם של הכוחות הצועדים.
מאות נפחו את נשמתם בדרך, בעיקר בשל הקור העז. עם זאת, בשלהי יוני 1935 הגיע הצבא לעמק רחב ידיים וזרוע כפרים, ונפגש עם כוחות הארמיה הרביעית, שהגיעו מהנאן. הוחלט להמשיך למחוז גאנסו, ולשם הגיעו החיילים בחודש ספטמבר. למאו נודע על קיומו של סובייט קומוניסטי במחוז שאאנשי, ובאוקטובר הסתיים המסע בן 368 יום ביאן-אן שבמחוז.
לנקודת היעד הגיעו כ-8000 איש בלבד לעומת כ-100,000. לאורך המסע הצבא הקומיניסטי החרים רכוש ונשק ממיליציות מקומיות וגייס לשורותיו איכרים ועניים, אך אלו מנו פחות מאלף מתוך שמונת האלפים שהגיעו לשאאנשי. גורמים רבים גרמו לאובדן המספרי, בהם תשישות, רעב, עריקה, קור, מחלות ואבדות צבאיות.
על אף מחירו הכבד, נתן המסע לקומוניסטים את הבידוד לו היו זקוקים על מנת להתארגן ולבנות מחדש את הצבא. כמו כן, המסע קנה להם אהדה עצומה בקרב האיכרים שהתרשמו מנחישותם ומסירותם של הכוחות, וכן את העובדה שעל אף הקשיים, לא עסקו הכוחות בביזה והחרמה של רכושם של האיכרים.
