הטיית אישור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בפסיכולוגיה, הטיית אישור היא סוג של חשיבה סלקטיבית: הטיה קוגניטיבית לעבר אישור ההשערה הנחקרת. הטיית אישור מתקיימת כאשר קובעי החלטות חותרים באופן פעיל ומייחסים משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערותיהם, ומתעלמים או מייחסים משקל פחות לממצאים הסותרים את השערותיהם. מסיבה זו, נהוג לבנות ניסויים כך שמטרתם להפריך את ההשערה ולא לאשרה. הטיית האישור קשורה בדרכים שונות לכשלים לוגיים מסוג כשלי היקש וכשלי רטרודוקציה.
דוגמה משעשעת לאופן בו הטיית אישור פועלת גם אצל עורכי בטאונים מדעיים נכבדים ניתנה על–ידי אלן סוקל בתרמית סוקל שלו: סוקל שלח לבטאון "Social Text" מאמר גדוש הבלים שהותאמו בקפידה להטיית האישור הדקונסטרוקטיביסטית של עורכי המגזין. המאמר פורסם.
הטיית אישור מאפיינת תחומי פסבדו-מדע כמו פרסונולוגיה, גרפולוגיה, פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה, ביוריתמוס, נומרולוגיה, ודומיהם. מחוץ לתחום החקר המדעי מהווה הטיית אישור אחד היסודות עליהם בנויות רבות מן האמונות הרווחות באינטואיציה, קללות, תחושות נבואיות, יכולות על-חושיות, וכדומה. הטיית האישור פועלת במקרי תחומי פסבדו-מדע, כמו גם בחיי היומיום באמצעות הגדרה מעורפלת של המדגם, כך שדוגמאות שאינן מתאימות (כלומר, אינן מאשרות את ההשערה) אינן משולבות בו מראש.
