הו צ'י מין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במנהיג צפון וייטנאם לשעבר הו צ'י מין. לערך העוסק בעיר, ראו הו צ'י מין סיטי.

הו צ'י מין

הו צ'י מין (בוייטנאמית: Hồ Chí Minh, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) , 19 במאי 1890 – 3 בספטמבר 1969) מייסד ומנהיג צפון וייטנאם. נקרא כיום בוייטנאם בתואר "אבי האומה".

נולד כנגויין סינג קונג (Nguyễn Sinh Cung) בכפר קימילין במרכז וייטנאם. אביו היה פקיד ממשלתי שהתפטר במחאה על השלטון הצרפתי במדינה, והפך למורה נודד בכפרים. אביו היה מלומד קונפוציאני וברוח זו גדל. ב-1911 הוא קיבל עבודה כטבח בספינה צרפתית, ואחר כך עבד בלונדון ובפאריס. בפאריס היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. כאשר הנשיא האמריקני וודרו וילסון הגיע לועידת השלום בורסאי, ניסה לשווא לעניין אותו בזכות ההגדרה העצמית של העם הוייטנאמי.

לאחר מכן הוא שהה בברית המועצות ומשם נשלח לסין ומדינות נוספות באסיה. ב1929 ייסד בהונג קונג את המפלגה הקומוניסטית הוייטנאמית. ב-1931 הוא נאסר על ידי השלטון הבריטי במושבה, שוחרר ב-1933, ושב לברית המועצות. ב-1938 חזר לסין כיועץ לכוחות הקומוניסטיים. ב1941, כאשר וייטנאם נכבשה בידי האימפריה היפנית חזר לארצו, וייסד שם את תנועת הוייטמין שנלחמה כנגד הכובש היפני ומשתפי הפעולה הצרפתים שלהם מטעם ממשלת צרפת של וישי. באותה תקופה קיבל במחתרת את שמו הו צ'י מין שפרושו "מביא האור".

עם כניעת יפן ב-1945 הקים הוייטמין את הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם, והו צ'י מין נבחר לנשיאה ב-2 במאי 1946. אולם הצרפתים סרבו להכיר בעצמאות וייטנאם, והוייטמין הפנה את מאבקו נגד צרפת, מאבק אכזרי שנמשך עד 1954 בו לא היסס הו צ'י מין להקריב עשרה לוחמים וייטנאמים על כל חייל צרפתי. אחרי נצחון הוייט מין בקרב דיין ביין פו צרפת ויתרה על השלטון בהודו-סין הצרפתית (שכללה גם את קמבודיה ולאוס). אבל ועידת ז'נבה של 1954 שהתכנסה לפתור את המצב בהודו-סין הצרפתית ובקוריאה, החליטה על "חלוקה זמנית" של וייטנאם לשתי מדינות, כאשר החלק הצפוני יהיה בשליטה קומוניסטית בראשות הו צ'י מין.

הו צ'י מין החל לפעול לביסוס השלטון הקומוניסטי בצפון, אולם מעולם לא ויתר על חלום איחוד וייטנאם, גם במחיר אבדות קשות נוספות, וכך נגרה הארץ למלחמה נוספת. בתחילה הצפון תמך בתנועת הגרילה הקומוניסטית בדרום וייטנאם – הוייטקונג, אולם לאחר מכן צפון וייטנאם הייתה מעורבת ישירות במלחמה. בשלב זה הו צ'י מין היה פחות ופחות מעורב ישירות בקבלת ההחלטות, ושימש יותר כדמות סימלית, לה נערך פולחן אישיות, ושדירבנה את העם למען הקרבת הקורבנות העצומים שנדרשו במלחמה. הוא היה ידוע בכינוי "הדוד הו".

הו צ'י מין נפטר בשנת 1969, לפני שהספיק לראות את חלומו לאיחוד וייטנאם תחת שלטון קומוניסטי מתגשם. הוא ציווה שעם מותו יישרפו את גופתו, ואפרה ייקבר בראש שלוש גבעות בוייטנאם. אולם צוואתו הופרה, וגופתו הושמה במאוזוליאום בהאנוי, בדומה למאוזוליאום של לנין (ראו קבר לנין) במוסקבה. עם נצחון צפון וייטנאם במלחמה, נקראה שמה של בירת הדרום, סייגון על שמו (Thành Phố Hồ Chí Minh)