דימי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דימי (ערבית: ذمي, תעתיק מדויק: ד'מי, רבים: اهل الذمۃ, תעתיק מדויק: אהל אלד'מה) הוא נתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם (השריעה). המעמד של "דימי", או "בן חסות", כפי שנהוג לתרגמו, ניתן לבני הדתות המונותאיסטיות (בעיקר "עמי הספר", נוצרים ויהודים וכן בני דת זרתוסטרה).
הדימי זכה לבטחון אישי ולזכות לקיים את אמונתו בתמורה למס מיוחד ששילם ובכפוף למיגבלות שהוטלו עליו. הדימי לא היה רשאי לקיים טקסים דתיים בפומבי, להרחיב או לשפץ את בתי התפילה שלו או לשאת אשה מוסלמית. מגבלות נוספות שהטלו על הדימים מזמן לזמן נועדו להשפילם ולהבליט את נחיתותם לעומת המוסלמים. למשל: לבוש מיוחד, איסור רכיבה על סוס או גמל ועוד.
מעמד הדימיות, שהוא ביטוי מובהק לאפליה דתית (אך לא אפליה גזעית), עודד קבלה הדרגתית של האסלאם על ידי בני החסות.
[עריכה] ראו גם
ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
