דיאדוכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיאדוכים (מיוונית: "Διάδοχοι", "התופסים מקומו של אחר") הוא הכינוי שניתן ליורשיו של אלכסנדר הגדול מקרב קרובי משפחתו, שריו ומצביאיו, שחילקו ביניהם, לאחר מותו בשנת 323 לפנה"ס, את האימפריה שיצר.
מותו הפתאומי של אלכסנדר בבבל הותיר את האימפריה שבנה ללא שליט או יורש עצר מוצהר. יורשיו הטבעיים של אלכסנדר, אחיו למחצה פיליפוס אריאדיוס ובנו העולל אלכסנדר הרביעי, הוכרזו כמלכים על ידי מצביא הצבא המוקדוני, אולם הם היו נטולי כל סמכות ממשית. השלטון התחלק בין השרים המקדונים ובין המצביאים השונים. בין השאר נמנו בין אלו אנטיפטרוס, קראטרוס, פרדיקס, תלמי הראשון, אנטיגונוס מונפתלמוס וליסימכוס.
הדיאדוכים לא הצליחו לשמור על אחדות האימפריה, וכמעט באופן מיידי פרצו ביניהם שורה של מלחמות ומאבקים צבאיים ופוליטיים שנמשכו כ-40 שנה ונודעו כמלחמות הדיאדוכים.
במהלך השלב הראשון של מלחמות אלה, שנמשך עד שנת 301 לפנה"ס, ניסה כל דיאדוך לתפוס את השלטון על כלל האימפריה של אלכסנדר ועל כלל העולם ההלניסטי.
במהלך תקופה זו קרובי משפחתו של אלכסנדר, שניסו גם הם להשתלט על ירושתו המדינית, נפלו קורבן לשאפתנותם ולתככיהם של הדיאדוכים האחרים והוצאו להורג בזה אחרי זה. בין אלו ניתן למנות את אמו של אלכסנדר, אולימפיאס, את בנו אלכסנדר הרביעי, את בנו הלא חוקי הרקלס, את אחותו קליאופטרה, את אשתו רוקסנה ואת אחיו פיליפוס אריאדיוס. כמו כן טוענים נוספים צמחו לכתרו של אלכסנדר בשנים אלו, מקרב בניהם של הדיאדוכים ומקרב הצבא המוקדוני, אישים כגון אומנס, סלאוקוס הראשון, פוליפרכון, קסנדרוס ודמטריוס פוליורקטס.
שנת 301 לפנה"ס הייתה שנת מפנה ביחסים שבין הדיאדוכים השונים. קרב איפסוס שנערך בין אנטיגונוס מונתפתלמוס ובין כוחותיהם המשותפים של ליסימכוס וסלאוקוס הסתיים בתבוסתו של הראשון. קרב זה סמן את סיום המאבק על השליטה המלאה בכל העולם ההלניסטי. הממלכה האדירה של אלכסנדר התחלקה בין 4 דיאדוכים שונים: תלמי, סלאוקוס, ליסימכוס וקסנדרוס שהחלו לגבש ממלכות הלניסטיות חדשות ונפרדות בכך למעשה ויתרו על שאיפותיהם להשתלט על האימפריה בשלמותה.
מלחמות הדיאדוכים ומעשי האיבה שנלוו אליהם נמשכו עד לשנת 280 לפנה"ס, שנה בה נרצח אחרון הדיאדוכים השורדים, סלאוקוס. יורשיהם של הדיאדוכים גיבשו את שלטונם בשלוש ממלכות עיקריות: שושלת תלמי במצרים, ארץ ישראל, דרום סוריה וקפריסין; בית סלאוקוס באסיה הקטנה, סוריה פרס ומסופוטמיה; יורשיו של דמטריוס פוליורקטס במוקדון וביוון.
הדיאדוכים עיצבו מחדש את פניו של העולם ההלניסטי, ויצרו סדר פוליטי ומדיני חדש על חורבותיה של ממלכת אלכסנדר הגדול. ממלכות אלו המשיכו את תהליך הפצת התרבות ההלנית במזרח שאותו התחיל אלכסנדר בכיבושיו. מורשתם של הדיאדוכים המשיכה להתקיים גם לאחר כיבושם של הממלכות שהקימו על ידי הרפובליקה הרומית, החל מסוף המאה ה-3 לפנה"ס.
הכינוי דיאדוכים מהווה עד היום כהשאלה ליורשים הנאבקים על על ירושה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה העברית, כרך יב', ראו ערך דיאדוכים, עמ 302- 307, הוצאת ספריית הפועלים, 1988.
- דוד גולן, תולדות העולם ההליניסטי, הוצאה מאגנס, 1983.
