ג'ון ראסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ג'ון ראסקין John Ruskin‏ (8 בפברואר 1819 - 20 בינואר 1900), סופר, מבקר ואמן אנגלי.

כתב דברים רבים שהשפיעו רבות על הטעם האמנותי של אנגליה. בין היתר דיבר על הדברים שגורמים לאדם לשמוח, בספרו על האדריכלות הוא מהלל את האמנות והאדריכלות הגותיות.

דעתו בנוגע לתחום הטבע: השייכות בין אהבת הטבע לאמונה באל טען כי : "זה שאוהב את הטבע הוא בדרך כלל גם כבעל אמונה חזקה באל".

היה ראש האקדמיה לאמנות באוניברסיטת אוקספורד, ובתפקידו זה, פירסם ספרים שהמפורסם שבהם הוא "ציירים מודרניים".

בשנות ה70 של המאה ה19, החלו רוחות חדשות מנשבות בתחום האמנות והציור, וביניהם תנועת האימפרסיוניזם. ראסקין, בהיותו קלאסיקן מושבע, תיעב בכל ליבו, סגנון זה של ציור, ותקף אותו שוב ושוב, בלשונו המושחזת, במאמרי הביקורת שלו שהתפרסמו בעיתונות הויקטוריאנית. שיא ההתקפות שלו, קרה ב1877, אז ביקר, בגלריה לאמנות, שהציגה את ציורו של ג'יימס מקניל וויסלר, שהיה מראשי וגדולי אמני האימפרסיוניזם - "נוקטרנו בשחור וזהב - זיקוקין מעל התמזה", תמורת 200 גיני (שהיו סכום עתק בימים ההם). ראסקין הזועם, פירסם למחרת מאמר שבו כתב בין היתר "ראיתי כבר חוצפה, וראיתי פרימיטיביות בחיי, אבל דבר כזה לא ראיתי שבן אדם יצטרך לשלם 200 גיני תמורת הטחתה של פחית צבע על ידי איזה טמבל בעיני הציבור".

וויסלר נפגע עד עמקי נשמתו, וכך התפתח משפט וויסלר-ראסקין הנודע.

בשנות חייו האחרונות, אושפז מספר פעמים בבי"ח לחולי נפש, ולבסוף מת משטף דם במוחו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• על ג'ון רסקין באתר "מפגשים מהסוג החזותי"