גן הקבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גן הקבר

גַן הַקֶבֶר (תרגום משובש שהשתרש של שם האתר באנגלית Garden Tomb - למעשה היה צריך להיקרא קֶבֶר הַגַן ) הנו אתר בצפון מזרחה של ירושלים, המזוהה על ידי הפרוטסטנטים כמקום קבורתו האמיתי של ישו. האתר ממוקם כמה עשרות מטרים מחוץ לחומת העיר העתיקה המוכרת כיום (מצפון לה) בתחומי המע"ר של מזרח ירושלים.

[עריכה] תיאור קבורתו של ישו בברית החדשה

בבשורה על פי יוחנן, פרק י"ט פסוקים 38-42 מתואר "38 אחרי כן בא יוסף איש רמתים - שהיה תלמידו של ישו בסתר, מפחד ראשי היהודים - ובקש מפילטוס שיניח לו לקחת את גופת ישו. פילטוס הרשה לו והוא הלך ולקח את גופתו. 39 בא גם נקדימון, זה שבראשונה בא אל ישו בלילה, והוא נושא תערבת מור ואהלות, כשלושים קילוגרם. 40 הם לקחו את גופת ישו ועטפו אותה בתכריכים עם הבשמים כמנהג הקבורה אצל היהודים. 41 במקום שנצלב ישו היה גן ובגן קבר חדש שעוד לא הנח בו איש. 42 שם שמו את ישו, כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב."

[עריכה] זיהוי אתר הקבר

גבעת הגולגולתא על פי זיהויו של גורדון

ישו נקבר על פי המסורת מחוץ לגבולות ירושלים (מחוץ לחומה השנייה המתוארת אצל יוספוס פלביוס). המקום המסורתי בו נקבר ישו זוהה במאה הרביעית על ידי הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, שהפך את הנצרות לדת האימפריה הרומית. הלנה הקימה באתר שזיהתה את כנסיית הקבר (כיום ברובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים). כנסיית הקבר מקובלת כיום כמעט על כל הזרמים הנוצריים כמקום קבורתו של ישו, פרט למספר זרמים פרוטסטנטיים.

לטענת הפרוטסטנטים כנסיית הקבר לא מתאימה לתיאורים בברית החדשה המתארים גבעה וגן. אם כי יתכן והסיבה לכך שהפרוטסטנטים מצאו להם מקום חילופי לקברו של ישו נעוצה בסיבה פוליטית ולאו דווקא תאולוגית, והיא העובדה כי כאשר נוצרה הכנסייה הפרוטסטנטית במאה ה-16 הייתה כבר כנסיית הקבר מחולקת בין עדות נוצריות שונות ולא הייתה לפרוטסטנטים כל אפשרות לזכות בבעלות על שום חלק בכנסייה.

את האתר החלופי לקברו של ישו זיהה ב-1883 הגנרל צ'ארלס גורדון ולכן המקום מוכר גם בכינוי "גולגולתא של גורדון" או "Gordon's Calvary". גורדון זיהה את הגבעה המצוייה מול שער שכם, מחוץ לחומות העיר העתיקה, עם גבעת הגולגולתא. הסיבה לכך נעוצה במראה הגבעה מכיוון שער שכם שהמערות החצובות בה העניקו לה מראה המזכיר גולגולת, ובעובדה כי ב-1867 נמצאה במקום מערת קבורה שתוארכה בטעות לימי בית שני.

ברטה ספפורד וסטר, בת למייסדי המושבה האמריקאית בירושלים, תיארה בספרה "ירושלים שלנו" כיצד גורדון זיהה את האתר עם גולגולתא: "שם הבשיל במוחו הרעיון, שהגבעה ממול לחומה הצפונית היא הגולגותה...הוא נתן לאבא מפה ורישום המראים את הגבעה כפני אדם, עם גולגולת העומדת בידות התוכנית. חלק ממתלול הסלע שבו נמצא מה שידוע כמערת ירמיהו, נראה אמנם באופן מושלם ומפתיע כגולגולת עם ארובות העיניים, מקום האף ופה פתוח..."

מאוחר יותר נתגלו קברים נוספים בחצר מנזר סנט אטיין, הגובל בגן הקבר מצפון. גם הקברים הללו תוארכו תחילה לתקופת בית שני, אם כי מחקר מודרני, שנערך בשנות השבעים על ידי גבי ברקאי, עמוס קלונר ועמי מזר, מתארך אותם מעבר לכל ספק לתקופת בית ראשון, מאות שנים לפני תקופתו של ישו. האתר נרכש על ידי הפרוטסטנטים ב-1894 ומאז הוא משמש להם אתר עלייה לרגל.

[עריכה] תיאור האתר

קבר הגן נמצא כיום בבעלות אגודת קבר הגן, The Committee of the Garden Tomb (Jerusalem) Association, שמרכזה בלונדון. יש בו פינות חמד ירוקות ונשמרת בו תחושה של גן פתוח, כפי שהיה, בעיני הפרוטסטנטים בתקופתו של ישו. לאחר הכניסה לגן פונים שמאלה בשביל לעבר "חצר" חצובה בסלע ובה ניתן לראות את פתח מערת הקבורה המיוחסת לישו שנתגלתה, כאמור ב-1867 ונחקרה על ידי קונרד שיק. מערת הקבורה בת שני חדרים ובפתחה אבן גולל. היא נמצאת בתוך גן קדום, שבו נמצאו בורות אגירה למי השקיה. חלק מהפרוטסטנטים מסכימים עם המחקר המודרני ותיארוך הקבר לתקופת בית ראשון. עם זאת, לטענתם, עדיין קיימת חשיבות באתר קבר הגן בשל שימור האווירה האותנטית הקדומה של ימי ישו.

[עריכה] לקריאה נוספת

מדריך לאתרים נוצריים בישראל, אריאל 87-85, 1992
אלונה ורדי, "על אם הדרך לשכם", ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, עמודים 218-228.
אהרון לירון, הנצרות וארץ הקודש צ'ריקובר, 1994.