בלטסר גרסיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלטסר גרסיאן (Baltasar Gracián y Morales) (1658 - 1601), סופר וסטיריקן ספרדי.

גרסיאן נולד בקלטיוד שבחבל אראגון בספרד בשנת 1601. בנעוריו התגורר אצל דודו שהיה כומר, ובשנים 1616 - 1619 למד בקולג' של מסדר הישועים בעיר סרגוסה, ונתקבל למסדר זה כפרח כמורה. בשנים 1623 - 1628 הוא למד פילוסופיה ותאולוגיה. בשנת 1635 הצהיר אמונים למסדר הישועים ונעשה כומר. בשנת 1640 נסע למדריד, נעשה חבר בחוגים האינטלקטואליים, ובמשך שנתיים חי בחצרו של מלך ספרד פליפה הרביעי. הוא לימד את הכתבים הקדושים בקולג' הישועי ובשנת 1643 נתמנה לנשיא הקולג'. גרסיאן התפרסם כמטיף והשמיע דברי ביקורת גם על חצר המלכות. בשנת 1647 פרסם את יצירתו העיקרית: "איש החצר". לדעת רבים יצירה זו מוכיחה את חוכמתו הרבה ואת בקיאותו החריפה בפסיכולוגיה של האדם. לספרו זה נודעה השפעה על לה רושפוקו, וולטר, ניטשה ושופנהאואר.

בלטסר גרסיאן כתב את ספריו בשם העט לורנסו גרסיאן כדי להימנע מן הצנזורה. הוא הוגלה לעיר טרסונה ונפטר שם בשנת 1658.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בלטסר גרסיאן