אמה עברייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ביהדות, אָמה עברייה היא שפחה שהתנ"ך מגדיר כללים מיוחדים להעסקתה. דיני האמה העברייה מובאים בספר שמות כ"א 7-11 ובספר דברים ט"ו 12-18. בנוסף, ככל הנראה, ספר ויקרא כ"ה 39-46, 55, שדן בדיני עבד עברי, מכוון גם לאמה העברייה.

לפי התורה, אמה עברייה היא נערה אשר נמכרה על-ידי אביה, מפני שנקלע לבעיות כלכליות. מדובר על נערה אשר טרם הגיעה לגיל בת מצווה, ובגיל 12 היא מיועדת להינשא כפילגש לאדונה או לבנו. ספר שמות נוקט באפליה בין אמה עברייה לעבד עברי, ולפיו האמה לא אמורה להשתחרר מעבדות למעט מספר יוצאים מן הכלל:

אם לפני שהספיק אדונה של האמה לשכב עמה, הוא החליט כי היא לא מוצאת חן בעיניו, על האדון לעזור למשפחת הנערה לקנות אותה בחזרה, ונאסר עליו למוכרה לנוכרים.
אם האדון ייעד את האמה לבנו, עליו להתייחס עליה כאילו הייתה בתו, אחרת ביכולתה לבקש שחרור מהעבדות מבית הדין.
אם האדון לקח אמה נוספת לאחר ששכב עם האמה, עליו לספק לאמה הראשונה "שְאֵרָהּ" (מזונה), "כְּסוּתָהּ" (בגדיה) ו"עֹנָתָהּ" (לשכב עימה בזמנים קבועים). אם לא ימלא אחר שלושת התנאים הללו, היא תשוחרר ללא פדיון.

עם זאת, ספר דברים הליברלי יותר נוקט בשיוויון בין העבד העברי לאמה העברייה. לפי דברים האמה תשוחרר בחינם בשנת העבדות השביעית, יחד עם אוכל ושתייה. אם טוב לאמה בבית אדונה והיא רוצה להישאר בו גם לאחר זמן שחרורה, עליה לרצע את אוזנה. זאת לאות קלון לאמה, מפני שהיא בחרה לשרת לנצח (או, לפי ספר ויקרא, עד שנת היובל) אדם, ולא רק את אלוהים. על ידי רציעת האוזן מקווה המקרא להרתיע אנשים מלהישאר עבדים לאחר מועד שחרורם המקורי (ראו הרחבה בערך עבד עברי).