אלן ניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אֶלֶּן נִיט (Ellen Niit, נולדה ב-1928), ציירת, סופרת ומאיירת ספרי ילדים אסטונית.

אלן ניט נולדה בעיר טאלין, בירת אסטוניה, בשנת 1928. היא אשתו של אחד מגדולי הסופרים האסטונים במאה העשרים, יָאן קְרוֹס. במהלך שנות חייה הארוכות הספיקה לחוות רבות מהתהפוכות שטלטלו את ארצה במהלך המאה העשרים: ילדות אידילית באסטוניה החופשית, זוועות מלחמת העולם השנייה, הכיבוש הנאצי, הכיבוש הסובייטי, גירוש קרובי משפחה לסיביר, תקופת טיהורים ועריצות מחשבתית באוניברסיטה, תביעות אידאולוגיות שהתמקדו ביוצרים האסטונים אשר נדרשו להתגייס לשורות הריאליזם הסוציאליסטי ולבסוף השתחררותה של אסטוניה וצעדיה הדמוקרטיים הראשונים.

ניט, ציירת, סופרת ומאיירת ספרי ילדים, החלה מפרסמת את יצירתה בשנת 1960. שירי ספר הביכורים שלה, הָאָרֶץ מְלֵאָה מְצִיאוֹת, מורים על כיווני שירתה העתידיים – עתירי דמיון ומעוף, עשירים במצלול צבעוני ומגוון, רגישים ומדויקים, מודרניסטיים ואינטימיסטיים. התעוזה שנדרשה לה לניט לפרסום הספר וההאשמות בפורמליזם שהוטחו בה בעקבות ספר הביכורים הצריכו עשר שנים של מרווח עד צאתו לאור של ספרה השני, מְכַיֵּר הַצִּפּוֹר (1970). הספר השלישי, הַהוֹלֵךְ עַל-פְּנֵי הַמַּיִם (1977), קדם למבחר קְבִיעוּת הָעוֹלָם (1978), שכלל שירים משלושת הספרים הקודמים. אחריו התפרסמו, בין השאר, מִשְׂחַק מַרְאַת הַסְּתָו (1981) ושִׁירַת אֶבֶן הַסִּיד (1998).

אֶלֶּן נִיט תופשת מזה כשלושים שנה מקום מרכזי בשירה האסטונית: שיריה נחשבים לנכס צאן-ברזל של המודרניזם האסטוני, רבים מהם הולחנו ורבים עוד יותר נמצאים בספרי לימוד כטקסטים ששום תלמיד אסטוני אינו יכול להתעלם מהם. ניט היא אחת היוצרות האהובות ביותר באסטוניה, הן על ילדים והן על מבוגרים, ואסטונים רבים רואים בה מחנכת אישית שלהם, משוררת של שלושה דורות. שירת ניט נושאת דגל של אופטימיות שאינה מגויסת. היא שמה את הדגש על האמונה בשמש ובטוּב לבו של האדם. לגילוי העולם, לשמחת החיים ולאהבת הטבע יש מקום מרכזי בשירה זו, הנרתעת מהאופטימיזם המאולץ של התקופה הסטליניסטית ומחצינה את החן שבשימוש הטהור והצלול בשפה פיוטית נקייה ממליצות ומנביבות. אחדים משירי נִיט תורגמו לעברית וראו אור בכתב-העת שְׁבוֹ.