אליס (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מהגרים המגיעים לאי אליס בשנת 1902

מהגרים המגיעים לאי - בול של ארצות הברית

האי אליס הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר האדסון. האי שימש בעבר מרכז של מחלקת ההגירה של ארצות הברית, ודרכו עברו מרבית המהגרים שהגיעו לארצות הברית החל מסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
- 1.1 איסור כניסת מהגרים לארצות הברית
2 האי כיום
3 סמכות שיפוט באי
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ב-1 בינואר 1892 נפתחה באי תחנת קליטת מהגרים של השלטון הפדרלי. התחנה פעלה עד ה-20 בנובמבר 1954 ועברו דרכה למעלה מ-20 מיליון מהגרים, כאשר ל-98% מהם הותר להיכנס לארצות הברית, ושני האחוזים הנותרים הוחזרו למדינות מוצאם מנימוקים שונים (ראה מטה).

האי אליס היה המפגש הראשון של המהגרים מאירופה עם ארצות הברית. ראשית עברו המהגרים בדיקה רפואית שמטרתה לאסור כניסת מהגרים החולים במגיפות או מחלות קשות. שנית נשאלו רבים מהמהגרים שאלות שנשאלות גם כיום על ידי שלטונות ההגירה: שמו של המהגר, מקצועו, גילו, כמה כסף יש לו, האם יש לו קרובים במדינה. בדרך כלל שהו המהגרים באי בין מספר שעות למספר ימים.

החל משנת 1924 שימש האי רק לטיפול בפליטים. מהגרים שאינם פליטים הועברו לתחנות הגירה אחרות.

[עריכה] איסור כניסת מהגרים לארצות הברית

פקידי ההגירה העבירו את המהגרים במעין סרט נע, כאשר המהגר עבר מפקיד לפקיד והפקידים נהגו לסמן בגיר את המהגרים באותיות על בגדיהם, אשר ציינו את הסיבות למניעת כניסה לארצות הברית. היו מהגרים שהצליחו לבסוף להיכנס לארצות הברית על ידי מחיקת הסמלים:

C - שעורה בעיין
CT - טרכומה (מחלת עיניים)
E - בעייות עיניים
F - בעיות בפנים
FT - בעיות ברגלים
G - נפיחות בלוטות לימפה
H - חום
K - מפרצת
L - נכות
N - בעיות צוואר
P - שחפת
PG - היריון
SC - גזזת
SI - נדרשת בדיקה נוספת
X - חשד לפיגור שיכלי
X (בעיגול) - פיגור שיכלי

[עריכה] האי כיום

מוזיאון המהגרים באי אליס.

הבניין המרכזי.

כיום משמש האי כמוזיאון, וניתן להגיע אליו מפארק ליברטי שבג'רזי סיטי וכן מהקצה הדרומי של האי מנהטן שבעיר ניו יורק, באמצעות מעבורת.

[עריכה] סמכות שיפוט באי

מאחר והאי אליס נתון בבעלות השלטון הפדרלי ומנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, הרי שהמחלוקת על הבעלות וסמכות השיפוט באי הינה תיאורטית לחלוטין. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינה, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ארצות הברית.

בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים, ועל השטח המיושב נבנתה בשנת 1892 תחנה עיקרית לקליטת המהגרים. במהלך השנים המשיך השלטון הפדרלי להגדיל את שטח האי - עבודות שנמשכו עד שנת 1934. תשע עשיריות משטח האי כיום הינו שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834.

מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה מאחר ולא דובר בהם בחוזה. מאחר והצדדיים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעיקבות תביעה זו העיר ראש העיר של ניו יורק - רודולף ג'וליאני כי אביו, שהגיע בתור מהגר לאי אליס, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי.

בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי. דבר זה יצר קשיים רבים, מאחר וחלק גדול מהבניינים באי נמצאים בשטחי שתי המדינות (ולכל אחת מהן תקנות בטיחות מבנים שונות ודרישות שונות). לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי.