אוצר ויכוחים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר אוצר ויכוחים הינו אסופה של ויכוחים בין יהודים לנוצרים לאורך הדורות. אסופת הויכוחים לוקטה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה על ידיו בניו יורק בשנת 1928. בשנת 1969 הודפס הספר בשנית בתל אביב.
אסופת הויכוחים כוללת שני חלקים.
[עריכה] חלק א
החלק הראשון כולל את ספרו של יוסף בן מתתיהו 'נגד אפיון' ובעיקר ויכוחים מימי הביניים בין יהודים לנוצרים. ויכוחים אלו נכפו על יהודים על ידי הממסד הכנסייתי והמלוכה. לרוב נאלץ חכמים יהודיים בולטים להתווכח עם יהודי מומר אשר נצל את שליטתו היחסית במקורות היהודים על מנת להקשות על חכמים אלו. כך למשל נאלץ רבי יחיאל מפריז ואחרים להתעמת עם תלמידו לשעבר של רבי יחיאל מפריז , ניקולס דונין. גם פאבלוס כריסטיאני אשר התווכח עם הרמב"ן בברצלונה היה מומר. לצד הויכוח של יוסף בן מתייהו עם אפיון והויכוחים ימי הביניים מצויים אף מספר ויכוחים ההעת החדשה וביניהם חלופת מכתבים בין משה מנדלסון לכומר נוצרי בן דורו.
[עריכה] חלק ב
החלק השני כולל מאמרים אשר דנים בתולדותיו של ישו הנוצרי ובאמיתותה של הברית החדשה. כמו כן מכיל החלק השני גם התמודדות עם שנאת ישראל ואנטישמיות מודרנית. כך למשל מובאים בספר קורות המאבק של יהודים בארה"ב כנגד התעמולה האנטישמית שהפיץ הנרי פורד.
חלק זה בעצם מהווה סוג של ויכוח יזום על ידי יהודים עם הנצרות. את האפשרות לפרסם בגלוי מקורות אלו צריך לייחס לחופש הדת בארצות הברית. איזנשטיין עצמו כותב בהדמה לספר זה (עמ' 6): "עתה תהילה לאל נוכל לעמוד במרחב נגד מגדפינו ולענות אותם דבר".
