אולימפיאדת לונדון (1948)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אולימפיאדת לונדון (1948)
מדינות משתתפות	59
ספורטאים משתתפים	4,099
תחרויות	136 תחרויות ב17 ענפים.
טקס פתיחה	29 ביולי 1948
טקס סגירה	14 באוגוסט 1948
נפתח רשמית על ידי	ג'ורג' השישי, מלך בריטניה
השביע את המשתתפים	דון פינלי
השביע את השופטים	-
לפיד אולימפי	ג'ון מארק
האצטדיון הראשי	אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה
הערים שהתמודדו על האירוח	הלסינקי (פינלנד) טוקיו (יפן)

אולימפיאדת לונדון (1948) היא האולימפיאדה ה-14 במספר בעת החדשה, והיא נמשכה 15 ימים, מ-29 ביולי עד ה14 באוגוסט 1948. השתתפו בתחרויות 4,099 ספורטאים מ-59 מדינות. פאני בלאנקרס-קוהן מהולנד הופכת לאישה הראשונה שזוכה בארבע מדליות זהב (80 מטר, 100 מטר, 200 מטר ושליחים) באולימפיאדה אחת. איבן אוסייר, הסייף מפינלנד זוכה במדליית כסף ומסיים את הופעותיו בשבע אולימפיאדות שנמתחו לאורך 40 שנה. קארלו טקאץ' מהונגריה זוכה במדליית הזהב בתחרות לירי מהיר באקדח.

[עריכה] מדליות

המדינות שגרפו את מירב המדליות:

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	ארצות הברית	38	27	19	84
2	שבדיה	16	11	17	44
3	צרפת	10	6	13	29
4	הונגריה	10	5	12	27
5	איטליה	8	11	8	27
6	פינלנד	8	7	5	20
7	תורכיה	6	4	2	12
8	צ'כוסלובקיה	6	2	3	11
9	שווייץ	5	10	5	20
10	דנמרק	5	7	8	20

המשחקים האולימפיים

אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | לונדון (1908) | שטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) | לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) | לונדון (2012)