אביגדור אריכא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: עברית עילגת. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אביגדור אריכא (נולד ב-1929), צייר ומאייר ישראלי-צרפתי.

אריכא החל לצייר כאסיר במחנה ריכוז ברומניה בשנת 1941. לאחר עלייתו לישראל, למד אריכא ציור באופן מסודר בבצלאל והיה תלמידו של מרדכי ארדון. אריכא החל את דרכו כרשם, הדפיס דפים על-ידי שימוש בהדפסי אבן ואייר ספרים רבים .מאות רישומיו מעידים על חיפוש עיצוב במסגרת ערכים צורניים. עבודותיו המוקדמות נוטות למופשט ובזיקה אל קבוצת אופקים חדשים. אריכה היה בין הראשונים בארץ שפיתח יצירה שיעודה היה ברור מראשיתה שצמחה מתוך עולם צורות מופשט, שמיצויה מתאפשר על ידי הפעלה משולבת של תנופת קו דינאמית במשטחים. בציוריו באותה תקופה לצבעוניות יש תפקיד כפול, מחד להמחיש את הגשמי ומאידך את המסתורי. בהמשך, עבר אריכא לפריז שם החל לצייר ציור ורישום פיגורטיבי, מתוך התבוננות באובייקט המצויר ובקומפוזיציות המושפעות מתפיסת המרחב של הצילום. אט, אט הוא התרחק מן המציאות החזותית, וחתר לקראת מציאות אחרת. כיבושו של מרחב ציורי בו אריכא אינו יכול להפריד בן תפיסה ציורית לתפיסה רוחנית כוללת, הוא משלב בציוריו צורות מוגדרות, סטאטיות, במשטחים דינאמיים מעורפלים ויוצר ריתמוס, המעביר את המתבונן מן הגלוי לנסתר. בין עבודותיו רשם את דיוקן המחזאי סמואל בקט.