The Chronic
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| The Chronic | ||
|---|---|---|
| אלבום מאת ד"ר דרה | ||
| יצא לאור | 15 בדצמבר, 1992 | |
| הוקלט | 1992 | |
| ז'אנר(ים) | גנגסטה ראפ, G-Funk | |
| אורך | 62:52 | |
| חברת תקליטים | Death Row Records | |
| מפיק(ים) | ד"ר דרה | |
| כרונולוגיית ד"ר דרה | ||
([[]]) |
The Chronic (1992) |
Dr. Dre Presents...The Aftermath (1996) |
| האלבום ב-allmusic | ||
| [{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic] | ||
| האלבום ב-Mooma | ||
The Chronic הינו אלבום ראפ מאת האמן והמפיק ד"ר דרה. שם האלבום נלקח מסלנג של המילה מריחואנה. האלבום הוקלט ב1992 על ידי חברת התקליטים החדשה, Death Row Records, שפתח יחד עם חברו שוג נייט לאחר שפרש מלהקת הגנגסטה ראפ הN.W.A.
אלבום זה הכתיר את ד"ר דרה אחד מאמני הראפ הטובים ביותר של כל הזמנים וזה אף לא כולל את העבודה שעשה עם להקתו N.W.A האגדית רק שנה לפני כן. The Chronic גם פתח תת-תקופה חדשה לגנגסטה ראפ המכונה G-Funk (מבוסס על ה P-Funk של ג'ורג' קלינטון) עם מקצבים איטיים יותר. The Chronic מכיל בתוכו את השיר "('Fuck Wit Dre Day (And Everybody's Celebratin" המכוון ישירות לחברו לשעבר Eazy-E כאשר הוא מקלל אותו ואת חברת התקליטים שלו (Ruthless Records).
לזכותו של The Chronic נאמר שהצליח לפתח קריירת מוזיקה להרבה אמני ראפ מבטיחים ביניהם הבולט ביותר הוא הראפר סנופ דוג (אז עוד כונה סנופ דוגי דוג) שהופיע כמעט בכל שיר תוך כדי שדרה נותן בו אמון מלא והופך אותו לאמן הראפ המבטיח ביותר באותה תקופה. חוץ מסנופ דוגי דוג גם 3 בני דודיו (נייט דוג, דאת ניגה דאז ו-RBX וכן אחיו החורג של ד"ר דרה - וורן ג'י וגם קורופט ודה ליידי אוף רייג' פתחו קריירת סולו מצליחה מאוחר יותר וחלקם ממשיכים עד היום לשחחרר אלבומים.
ההצלחה של האלבום הייתה אדירה והפכה את חברת התקלטים שלו, Death Row Records, ל"אימפריית ראפ" שמאוחר יותר תתייצב בקרב "החוף המערבי נגד החוף המזרחי" מול חברת התקליטים של פאף דאדי, Bad Boy Records. מגזין הרולינג סטון דירג את The Chronic במקום ה-137 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים כאשר הוא אלבום הראפ הרביעי ברשימה רק 4 מקומות אחרי Ready To Die של הנוטוריוס בי.איי.ג'י.. האתר של MTV דירג את אלבום זה כאלבום הראפ השלישי הטוב ביותר בכל הזמנים.
האלבום מכיל 4 סינגלים: "('Fuck Wit Dre Day (And Everybody's Celebratin", השיר "Let Me Ride", השיר "Nuthin' But A G Thang" ו"Lil' Ghetto Boy". הסינגל "Nuthin' But A G Thang" נחשב עד היום לאחד משירי הראפ הטובים ביותר של כל הזמנים והיה מקום ראשון בכל המצעדים בעוד ש-"Let Me Ride" זיכה את ד"ר דרה בפרס הגראמי לביצוע שיר הראפ הכי טוב לזמר סולו בטקס פרסי הגראמי של שנת 1994.
[עריכה] רשימת שירים
כל השירים הופקו על ידי ד"ר דרה בעצמו ונכתבו על ידי: ד"ר דרה (בעיקר), סנופ דוג, דאת ניגה דאז, RBX וThe D.O.C..
1. (The Chronic (intro
2. ('Fuck Wit Dre Day (And Everybody's Celebratin
3. Let Me Ride
4. The Day Niggaz Took Over
5. Nuthin' But A G Thang
6. Deeez Nuuuts
7. Lil' Ghetto Boy
8. A Nigga Witta Gun
9. Rat-Tat-Tat-Tat
10. The $20 Sack Pyramid
11. Lyrical Gangbang
12. High Powered
13. The Doctor's Office
14. Stranded On Death Row
15. [The Roach [The Chronic Outro
16. Bitches Ain't Shit
