.NET
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NET. (קרי: דוֹט-נֵט) היא פלטפורמה לפיתוח ולביצוע של תוכנה, שפותחה על ידי חברת מיקרוסופט, והוכרזה ב־11 בפברואר 2002.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבוא
הפלטפורמה מספקת ממשק פיתוח אחיד הן לתוכנות שולחניות, הן לפיתוח אתרי Web, והן לתוכנות למחשבי כף־יד ואף מאפשרת לקשור ביחד התקני מיחשוב שונים ולשתף ביניהם ישומים ואף מידע. היא פותחה כמענה תחרותי לארכיטקטורת J2EE מבית סאן מיקרוסיסטמס. בתחום התוכנות השולחניות, מספקת NET. ספרייה אחידה לפיתוח על כל משפחת מערכת ההפעלה חלונות, החל מגרסת Windows 98, במקום ממשקי תכנות היישומים של מערכות ההפעלה עצמן, או ספריית MFC.
עד סוף שנת 2006, יצאו ארבע גרסאות של פלטפורמה זו (הגרסה הנוכחית היא גרסה 3.0 שיצאה במקביל עם הויסטה, אבל יכולה לרוץ גם על XP). בראש צוות הפיתוח עומד הישראלי יובל נאמן, סגן נשיא חטיבת כלי הפיתוח במיקרוסופט העולמית [1].
שמה של הטכנולוגיה נלקח מסיומת האינטרנט שמציינת אתרים רשתיים, וזאת מכיוון שהטכנולוגיה פותחה בשיא בועת האינטרנט (אם כי גרסתה הרשמית הראשונה, גרסה 1.0, הוכרזה לאחר התפוצצות הבועה, בתחילת 2002).
[עריכה] פריסה ושכיחות
מיקרוסופט הגישה את טכנולוגיית NET. לגופי תקינה בינלאומיים, והיא תוקננה בתקן ECMA-335. טכנולוגיה זו שואבת חלק ניכר מעקרונותיה ואף מעיצוב מערכת האובייקטים שלה, מטכנולוגיית ג'אווה. בין היתר, היא משתמשת ברכיב החוצץ בין התוכנית המתבצעת לבין מערכת ההפעלה, המכונה Common Language Runtime (בקיצור CLR), ושפתו נקראת Common Intermediate Language (בקיצור CIL, "שפת ביניים משותפת"). רכיב זה מהווה למעשה מכונה וירטואלית, המפרידה בין החומרה לתוכנה. רכיב זה מאפשר לפתח בשפות שונות ועבור מעבדים שונים, כל עוד השפה מהודרת לקובץ היכול לרוץ על ה־CLR. רכיב נוסף מהדר בדיוק בזמן (JIT - Just In Time) מהדר בזמן ריצה את קוד הביניים של המכונה הוירטואלית לקוד מכונה טבעי של המחשב הנוכחי, ומעניק לישום יכולת להתבצע במהירות הקרובה למהירות של ישום שהודר לקוד מכונה טבעי, וזאת בדומה לשפת ג'אווה.
מיקרוסופט עצמה פיתחה את שפת C#, ויצרה גרסה חדשה של שפת Visual Basic, המכונה Visual Basic .NET עבור סביבת NET.. כמו כן יצרה מיקרוסופט גרסה של ג'אווה המכונה J# וגרסה של JavaScript המכונה JScript. יצירת גרסאות NET. לשפות קיימות נועדה להקל על מפתחים שכבר היו מורגלים בשפות אלה, להגר אל סביבת NET.. בנוסף, חברות אחרות יצרו גם הן גרסאות של שפות אחרות שניתן להדר אל סביבת CLI, כמו למשל גרסת NET. של שפת דלפי.
אחת מתוצאות תקנונו של ה־CLI היא שגם גופים אחרים רשאים לפתח מימוש של תקן זה. ואכן, קיימים לפחות שני פרויקטים בקוד פתוח לפיתוח סביבות NET. שלא יהיו קשורות למערכות החלונות דווקא - פרויקט מונו של חברת נובל ופרויקט דוט-גנו (GNU.). שני פרויקטים אלה מפתחים גרסאות של ה-CLI עבור מערכות לינוקס ומק, ומערכות אחרות, כך שבדומה לטכנולוגיית ג'אווה, תוכנה שפותחה על פלטפורמה אחת תרוץ על כל פלטפורמה אחרת עליה מותקנת ה־CLI. במקביל שפות פיתוח אופיינות לקוד הפתוח יצאו בגרסאות שעברו התאמה לסביבת הפיתוח של הדוט נט, כך למשל PHP יצאה בגרסה העונה לשם Phalanger.
[עריכה] תמיכה
- אחד הפרוטוקולים בו היא תומכת הוא פרוטוקול SOAP של ה-W3C, שמאפשר הפעלה ללא קשר בשפה מעל פרוטוקול HTTP.
- היא חזקה גם בחלוקת משימות בין שרת לתוכנת לקוח כגון דפדפן.
- תמיכה בקריאה וכתיבה של קובצי XML
- ממשק משתמש גרפי חלונאי. במימוש של מיקרוסופט, מדובר למעשה במעטפת לפונקציות ה-C של Windows עצמה האחראיות ליצירת ממשק המשתמש. במימוש של "מונו", ממשק המשתמש מצויר על ידי אובייקט ציור הגרפיקה של NET.
- קריאה ל-API של מערכת ההפעלה מתוך התוכנית בצורה כמעט טבעית. פעולה לא טריוויאלית, בהתחשב בכך שה-API כתוב בשפת C, בעוד שפות NET. הן שפות אחרות, מוכוונות עצמים.
- אובייקטים משותפים שבהן משתמשות כל השפות התומכות בסביבה זו.
[עריכה] ניהול זכרון
ניהול הזכרון של שפות המפותחות בסביבה זו נעשה באופן מנוהל בניגוד לתכנות בשפה כמו C++. ישנה מחלקה מיוחדת שמטפלת בנושא של הקצאת זכרון דינמית. מצביעים ואובייקטים שנפתחו אינם דורשים סגירה ידנית, ויש מערכת של "ניהול זבל" שדואגת לפנות את הזכרון של אובייקטים שאינם בשימוש.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: NET |
