שמואל מסטצ'קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ספריית סמינר גבעת חביבה בתכנון האדריכל בוגר ה'באוהאוס' שמואל מסטצ'קין, 4/05

שמואל מסטצ'קין (1908 - 2004) אדריכל ישראלי.

שמואל מסטצ'קין הנו אחד מחשובי האדריכלים בישראל. השפעתו על התיכנון והעיצוב בישראל הינה מההשפעות החשובות והמרכזיות ביותר: החל מהקמתם של עשרות מבנים שהפכו את תל אביב לעיר הלבנה - שזכתה להכרזה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. כמו כן תרם לתנועה הקיבוצית, שלה שימש כאדריכל ראשי של הקיבוץ הארצי: עשרות חדרי אוכל מנומנטלים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך ובתי מגורים, כמו כן השתתף בתיכנון גדרות הגנה ומבני שמירה במטה הפלמ"ח.

מסטצקין נולד בשנת 1908 בעיר וסילקוב שבאוקראינה, ובשנת 1923 עלה עם משפחתו ארצה והתיישב בתל אביב, בה חי ופעל עדש יום מותו בגיל 96, בבית אותו תיכנן ב"כיכר הבימה".

את הכשרתו המקצועית כאדריכל רכש מסטצ'קין בבית הספר הידוע "הבאוהאוס" בדסאו שבגרמניה, שם למד בין השנים 1931 - 1933. עם שובו ארצה עבד במשרדו של האדריכל משה נויפלד ובשנת 1937 פתח את משרדו הפרטי. אחד מן המבנים הבולטים, אותם תיכנן מסטצ'קין בתקופה זו, הנו מבנה מגורים ברחוב רופין הקרוי "בית קרייתי" (ע"ש מזמין הפרויקט: אחיו של מסטצ'קין - מרדכי קרייתי). מבנה זה מכיל את כל המרכיבים המאפיינים את סגנון הבנייה הבינלאומי: הטיח הלבן, האופקיות השלטת, הצורות הנקיות, חלונות זכוכית ורטיקלים המסמנים את חדרי המדרגות. החידוש שהכניס מסטצ'ין במבנה זה היה השימוש בסמטריה מוחלטת, דבר שנחשב עד לאותה העת כאלמנט שעבר זמנו.

מסטצ'קין היה ממובלי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30.

בשנות ה-50 התעדכן מסטצ'קין עם רוח הזמן, והשתלב עם הסגנון הברוטליסטי ששלט באותה העת בישראל.

מבקרת האדריכלות, אסתר זנדברג, הספידה את מסטצ'קין עם מותו: "מסטצ'קין התחנך על תנועת העבודה וערכיה והיה ממייסדי הנוער העובד. כאדריכלים רבים בני דורו, היה מעורב בפעילות ציבורית באגודת האדריכלים ועמד בראשה בין השנים 1963-1959. ב-1980 היה הראשון שקיבל את אות יקיר האדריכלים, וב-2001 קיבל תעודת הוקרה מטעם עמותת האדריכלים על מפעל חייו. עם זאת, נדמה שההערכה הפומבית שזכה לה בחייו פחותה בהרבה מהמורשת האדריכלית שהותיר".