שמגר בן ענת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שמגר בן ענת
למנין:	השופט השלישי
תקופת שיפוט:	לא מצוין
קודמו:	אהוד בן גרא
השופט שאחריו:	דבורה הנביאה
השגים עיקריים:	הכה 600 פלשתים במלמד הבקר
שבט:	שבט לא מצוין

שמגר בן-ענת הינו השופט השלישי מתוך שנים-עשר שופטי ישראל המוזכרים בספר שופטים.

ספר שופטים אינו מרחיב רבות את הדיבור על שמגר בן-ענת ומסתפק בשני פסוקים בלבד:

"וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל." (שופטים, פרק ג', פס' ל"א)

"בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת--יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת." (שופטים, פרק ה', פס' ו, מתוך שירת דבורה)

[עריכה] מי היה שמגר בן-ענת?

למרות כל הספקולציות לגבי קיומו של שמגר בן-ענת, שמו נזכר בספרו של יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים, כמי ש"שפט שנה אחת עד שמת".

[עריכה] ייחודו של סיפור שמגר בן-ענת

בסיפורו של שמגר בן-ענת, בניגוד לשאר השופטים, ממעט הסופר המקראי במסירת פרטים אישיים אודות שבטו, משפחתו, ייחוסו, מקום מושבו או מצב כלכלי. אין בסיפורו גם כן את המוטו המעגלי המאפיין את ספר שופטים (חטא -> עונש -> ישועה וחוזר חלילה). הסופר המקראי מסתפק בתיאור קצר וענייני של האירועים.

כמו-כן קיים בסיפורו אלמנט רב של הקצנה. בהתאם למסופר נלחם שמגר בן-ענת במלמד בקר, כלי נשק בלתי-שגרתי, בלבד והרג באמצעותו 600 פלשתים.

השימוש במלמד בקר, תואם, עם זאת, את המונופול שהיה לפלשתים על חרושת ברזל ואת העובדה שהצליחו לכפות על בני ישראל איסור ייצור כלי נשק רגילים.

[עריכה] מקור שמו של שמגר בן-ענת

שמו של שמגר בן-ענת, אינו נשמע כשם עברי. הסיבה לכך היא איזכור האלילה הכנענית הלוחמת ענת כחלק משמו וכן השם שמגר נדיר מאוד בשאר המקרא. יתר על-כן, יש המוצאים תימוכין לכך ששמגר בן-ענת לא היה מבני ישראל, בכך ששמו מוזכר לצידה של יעל אשת הקיני, אשר גם היא לא הייתה מבני ישראל.

ההסברים למקור שמו של שמגר בן-ענת הם רבים וביניהם ניתן למצוא את ההסברים להלן:

יש המנסים לזהות את שמגר בן-ענת עם סרן סורי בשם "בן-ענת", אשר רעמסס השני גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו. עם זאת, טענה זו איננה מחזיקה אל מול התיארוך המקובל של התחלת האיום הפלישתי על ארץ כנען וסביבותיה.
יש חוקרים הרואים בשם משפחתו של שמגר נגזרת של שם עירו: (בית) ענת, אשר משערים כי התקיימה בזמן תקופת השופטים בגליל.

תאוריות אחרות גורסות כי מקור השם שמגר איננו שמי כלל.

על פי אטימולוגיה של השפה המצרית יש הקובעים כי "שמגר" הוא למעשה הרכב של התעתיק העברי של המונח המצרי המקביל ל"נווד", "זר" או "קבצן" (s’m3). התעתיק למילה העברית הינו "גר".
תאוריה נוספת היא כשמו של שמגר בן-ענת הוא למעשה תעתיק של השם החורי Simgiari, הידוע מתעודות נוזי. שם זה מורכב משם האלוהות Simiegi הידוע מתעודות שמצאו בח'תשש (בוע'זכויי), בירת ממלכת החתים, ומהיסוד ari השכיח בשמות החוריים. אמנם בטקסטים מנוזי ומאוגרית מתועד סדר הפוך של היסודות, אשר פירושו הוא (האל) שמג נתן – אך ייתכן שיש כאן מקרה של הפיכת יסודות חוריים בפי דוברי שמת.
מקור נוסף משנה במקצת תאוריה זאת – אך עדיין נשאר בתחום החיתים – וגרוס כי היו שביקשו לראות בשם "שמגר" גירסה פונטית של השם Sangara- שמו של אחד ממלכתי כרכמיש במאה השמינית לפני הספירה; הואיל וכרכמיש נשלטה אז בידי שושלת נאו-חתית, אפשר כי השם שמגר/סנגרה הוא שם חתי שאול.
יש המתייחסים לשם שמגר כעל שם מצרי מבני שבט Hanean שנזכרו בכתבי העיר מארי אך טענה זאת אינה ודאית ביותר ואינה רווחת בקרב החוקרים, בעיקר בגלל הזמן שבין מארי לבין חדירתם של גויי הים.
אפשרות נוספת, ואחרונה, הינה שההשפעה החזקה של החורים והחיתים, באותה תקופה, על ארץ כנען גרמה לתופעת אימוץ של שמות זרים.

הצירוף בן-ענת נמצא חרות אף על ראשי חיצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-חד'ר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן לשער איפוא, כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען.