ריאליזם פוליטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ע"פ האסכולה הריאליסטית העולם פגום מנקודת מבט רציונאלית. הוא תוצר של כוחות הטבועים בטבע האנושי. היות והעולם מטבעו מבוסס על אינטרסים מנוגדים הסותרים זה את זה, הרי שלא ניתן לעולם להגשים עקרונות מוסריים במלואם. ניתן להגיע למצב קרוב לכך על ידי איזון אינטרסים אך יש להבין כי זהו איזון זמני מתוך שאיפה להשיג את הרע במיעוטו ולא את הטוב המוחלט.

מקורות לגישה: תוקידידס, מקיאוולי, הובס, פון קלאוביץ', קיסינג'ר. כיוון שהעולם אינו משתנה, עתיקותה של תאוריה הינו בחזקת יתרון ולא חסרון; שכן עתיקות זו היא שמעניקה לתאוריה משנה תוקף (הייתה נכונה מאז ועד היום).

עקרונות:

• טבע האדם אנוכי מטבעו ושואף תמיד לשרוד ולשלוט באחר.
• המדינה היא השחקן המרכזי ביחסים בינלאומיים.
• המשחק הפוליטי ביחב"ל מתקיים סביב עקרון צבירת העוצמה, שהוא האינטרס הלאומי של המדינה.
• המבנה של המערכת הבינלאומית מתאפיין באנרכיה.
• השגת העוצמה היא המדד היחיד בפוליטיקה הריאליסטית. זהו משחק סכום אפס. במצב בו קיים מתח בין הצו המוסרי לבין הפוליטיקה - לאינטרס הלאומי היתרון.
• לנוכח איום חיצוני, נמדדת המדינה לפי פעולותיה ולא על-פי מבנה השלטון בה או מידת מוסריותה (כמו צ'מברליין עם גרמניה).
• מאזן הכוחות הוא האמצעי לשמירה על היציבות והסדר הבינלאומי. חשיבות מכרעת ליכולת ההרתעה.
• השלום לא יהפוך לנורמה, משום שהוא איננו מצב טבעי. יש לשמור על מאזן כוחות יציב.

שלום מבוסס על מאזן כוחות יציב שמטרותיו הן:

• מניעה מכוח יחיד להפוך לאימפריה אוניברסאלית על ידי כיבוש כל עוד המאזן קיים לא יכולה אף מדינה להפוך לשליטה עולמית בכוח.
• בהיבט האזורי, מאזן כוחות מגן על העצמאות של מדינות חלשות. באזורים בהם יש דומיננטיות של כוח אחד, המדינות פחות עצמאיות (מזרח אירופה, דרום אמריקה).
• מאזן הכוחות מספק את התנאים למוסדות הבינלאומיים לתפקד, למשפט הבינלאומי, למע' הבינלאומית וכיו"ב.