קרישנמורטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קרישנמורטי, ג'ידו (11 במאי 1895 - 17 בפברואר 1986).

קרישנמורטי

קרישנמורטי נחשב לאחד מהמורים הרוחניים הגדולים שחיו בעת החדשה. במשך 60 שנה הוא קיים שיחות בכל רחבי העולם בהן הצביע על הצורך בטרנספורמציה דרך הידיעה העצמית ומודעות למחשבות ולרגשות בחיי היום יום. קרישנמורטי החזיק בדעה שדבר זה אפשרי רק בראי היחסים. הוא טען ששינוי בחברה האנושית ושלום יכול להגיע רק דרך שינוי באינדיבידואלים שמרכיבים את העולם.

כבר ב1889 הלנה בלבצקי, המייסדת של האגודה התיאוסופית, סיפרה לתלמידיה שמטרת התיאוסופיה היא להכין את האנושות לבואו של מורה העולם לעידן הדלי. לאחר מותה של בלבצקי, אנני בסנט ולידביטר החשיבו זאת כמשימתם העיקרית למצוא את התלמיד שיוכן כרכב להתגלות המורה כשיבוא.

ב1909 על שפת הים במדרס, הודו, גילה לידביטר את הנער שאותו חיפש, היה זה נער בן למשפחת ברהמינים, קרישנמורטי. בסנט אימצה את קרישנמורטי ולקחה אותו לאנגליה שם חונך.

ב1929 פיזר קרישנמורטי את המסדר שהוקם עבורו "מסדר הכוכב מן המזרח" (The order of the star from the east). קרישנמורטי הצהיר באוזני מעריציו כי אין דרך סלולה לאמת ושעל האדם לגלות בעצמו את משמעות חייו האמיתית כדי להגיע לחירות פנימית, ללא אחיזה בסמכות חיצונית - דתית לאומית או אידאולוגית. הנה קטעים מתוך הנאום שנשא בעת שפיזר את המסדר: "אני אומר שהאמת היא ארץ ללא שביל, ואינך יכול להתקרב אליה על ידי דת כלשהי. זו השקפתי, שאני עומד עליה ללא פשרה וללא תנאי. האמת, בהיותה ללא גבול וללא תנאי, אי אפשר להגיע אליה דרך שיטה כלשהי, אי אפשר לארגן אותה, ואין מנהיגים שיכולים לעזור להוליך אליה בני אדם... אני מועיד את עצמי למטרה מרכזית אחת: לשחרר בני אדם מכל פחד, לא בדרך של ייסוד דת או כת חדשה, לא על ידי ייסוד תורה או פילוסופיה חדשה... אין לי תורה חדשה או קבוצה של מונהגים, לא בעולם הזה ולא בספירות רוחניות... ...מטרתי היחידה היא להפוך את בני האדם לחופשיים ללא התניות ובאופן מושלם..."

לאחר מאורע זה ועד מותו ב-1986 חילק קרישנמורטי את זמנו בין אוג'י קליפורניה שם התגורר ובין שיחות בפני מאזינים בכל רחבי העולם. קרישנמורטי הקים בתי-ספר בנוסח חזונו בהודו, בברוקווד פארק [1] באנגליה, ובקליפורניה [2],ארצות הברית. בתי ספר נוספים הוקמו לאחר מותו גם בקנדה, ניו-זילנד ובמקומות נוספים.
עוד מעיקרי משנתו של קרישנמורטי:

אדם יכול להגיע אל האמת רק על ידי התבוננות ביחסים, על ידי הבנה של התוכן של מחשבתו שלו, על ידי התבוננות ולא על ידי בדיקה אינטלקטואלית ולא על ידי בחינה עצמית. האדם בנה בתוך עצמו דימויים כחומה של ביטחון – דתיים, פוליטיים, אישיים. אלה מתגלים כסמלים, רעיונות, אמונות. הנטל של הדימויים הללו מושל במחשבתו של האדם, ביחסים שלו ובחיי היום-יום. הדימויים האלו הם מקור הצרות שלנו משום שהם מפרידים בין אדם לאדם. התפיסה (תחושה) שלו את החיים מעוצבת על ידי מושגים שמבוססים כבר במוחו. התוכן של ההכרה שלו הוא של הקיום שלו. התוכן הזה משותף לכל האנושות. האינדיבידואליות היא השם, הצורה והתרבות השטחית שהוא רוכש מהמסורת ומהסביבה. הייחוד של האדם אינו נמצא בשטחיות אלא בחופש המוחלט מהתוכן של התודעה שלו, שמשותפת לכל המין האנושי. כך שהוא אינו ייחודי.
חופש אינו תגובה, חופש אינו בחירה. זו יומרה של האדם לחשוב שאם יש לו אפשרות בחירה אזי הוא חופשי. חופש הוא התבוננות טהורה ללא הכוונה, ללא פחד מעונש או תגמול. החופש אינו עם מניע. חופש אינו הסיום של התפתחות האדם אלא הצעד הראשון לקיומו. רק בהתבוננות יכול אתה להבחין בהיעדר החופש. החופש נמצא בערנות חסרת הברירה של קיומנו ופעולותינו היומיומיות.
המחשבה היא זמן. המחשבה היא תוצאה של ניסיון וידע, שאינם ניתנים להפרדה מהזמן ומהעבר. הזמן הוא האויב הפסיכולוגי של האדם. פעולותינו מבוססות על ידע ולפיכך על זמן, לכן האדם הוא עבדו של העבר. המחשבה היא תמיד מוגבלת ולכן אנו חיים בקונפליקט ומאבק תמידי. אין אבולוציה פסיכולוגית.
כשאדם נעשה מודע לתנועה של המחשבות שלו עצמו הוא יראה את ההפרדה בין החושב והמחשבה, המתבונן וההתבוננות, החווה והחוויה. הוא יגלה שההפרדה היא אשלייה. רק אז יכולה להיות התבוננות טהורה שהיא תובנה ללא הצל של העבר ושל הזמן. התובנה חסרת הזמן הזו מביאה למוטציה קיצונית במחשבה (mind).
שלילה מוחלטת היא התמצית של החיובי. כשיש שלילה של כל הדברים שהמחשבה מביאה באופן פסיכולגי, רק אז יש אהבה שהיא חמלה ותבונה.