קיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קיום, מציאות או יש הינו מושג פילוסופי המציין את סך כל הדברים המרכיבים את התודעה ואת ההתנסות שלה. היפוך הקיום, כלומר- גורם אשר אינו מהווה מרכיב של התודעה או של התנסויותיה, הינו בלתי-קיים, לא-כלום או אין (בניגוד לריק, שהוא מרחב קיים אך חסר גופים).

שאלת הגדרת הקיום הינה השאלה המרכזית והמגדירה של הפילוסופיה, ממנה מסתעפות שאר השאלות. מונחים כגון מהות הקיום, משמעות הקיום ואחרים דומים להם הפכו למטבעות לשון מוכרות ונפוצות, שעניינן עיסוק צרוף בשאלות פילוסופיות.

נהוג לציין כי מושג הקיום מורכב ממימד אובייקטיבי, כלומר - חיצוני לתודעה, קיים בזכות עצמו, למימד סובייקטיבי, כלומר - קיים בזכות תודעה המשיגה אותו. היחס בין האובייקטיבי לסובייקטיבי מורכב ביותר, והינו אחת השאלות הנוגעות בתחום הפילוסופיה.

כמו כן, ניתן לחלק את הקיום לאפריורי, כלומר - מחויב מתוך הגדרת הקיום עצמו ואינו ניתן להפרדה ממנו, ופוסטריורי, כלומר - נובע מתוך ההתנסות בפועל של התודעה ועשוי באופן תיאורטי שלא להיות קיים או להיות שונה.

למושג הקיום זיקה משמעותית למושג האמת. הגדרות האמת והקיום משתנות על-פי שדה השיח, אך הן תלויות זו בזו, והיחס ביניהן הינו תחום עיסוק נרחב של הפילוסופיה.

שאלות הקיום הטהורות נידונו על-ידי פילוספים מרכזיים שונים, ביניהם פרוטגורס, סוקרטס ורנה דקארט. הזרם הפילוסופי המאוחר המשמעותי אשר עסק בשאלות הקיום הטהורות הינו האקזיסטנציאליזם, שמשמעו - "קיומיות", או לייתר דיוק "הגויות הקיום".