פרנץ דאק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ דאק (17 באוקטובר 1803 - 28 בינואר 1876) מדינאי הונגרי. ידוע בהונגריה כ"איש החכם באומה".
דאק נכנס בראשונה לפוליטיקה בשנת 1833 כאשר החליף את אחיו באספה בברטיסלבה (כיום בירת סלובקיה ובתקופה ההיא עיר בהונגריה שנקראה פרסבורג). הייתה זו תחילתה של קריירה שהביאה את דאק למעמד חשוב בפוליטיקה ההונגרית בשנות ה-40 של המאה ה-19. שמו התפרסם במיוחד כאשר היה מעורב בתביעה משפטית שמטרתה הייתה להצהיר כי לפרלמנט ההונגרי זכות לחוקק חוקים.
הונגריה באותה התקופה הייתה חלק מממלכת אוסטריה, תחת שלטון בית הבסבורג. גישתם של שליטי הבסבורג באותה התקופה, שהתבטאה במדיניותו השמרנית של הנסיך מטרניך הייתה כי אין ליתן פתחון פה לעמדות ליברליות, ולמיעוטים לאומיים. גישה זו נאכפה בחוזק יד תוך שימוש במשטרה חשאית ובצנזורה.
בשנת 1836 כתב והפיץ מסמך בדבר עמדותיו, מבלי לקבל לכך את אישור הצנזורה. על אף שמסמך זה הוחרם, הייתה תפוצתו רבה, והביאה לדאק פרסום רב בחוגים נרחבים. לאחר מות אחיו בשנת 1842 הוא שיחרר את הצמיתים באחוזותיו, ועל אף מוצאו האציל שילם את מיסיו, על מנת להראות כי הוא נאמן לגישתו הליברלית הלכה למעשה.
בשנת 1846 פרסם תחת שמו קול קורא להתנגדות לשלטון הבסבורג. על אף שכותב המניפסט היה ליוש קושוט. במהלך אירועי שנת 1848, בהם מרדו ההונגרים בבית הבסבורג, וייסדו רפובליקה נפרדת בהנהגת קושוט, דאק נותר בהתנגדותו לאלימות. הוא קיבל משרה בממשל החדש, בעת שליוש בתיאני שימש כראש ממשלה, על מנת לחזק את בתיאני.
לאחר כשלון המרידה, מותו של בתיאני, ויציאת קושוט לגלות, בשנת 1849 נותר דאק מנהיגה של ההתנגדות הפסיבית לבית הבסבורג. בעזרתו של אישטוון סצ'ני המשיך להנהיג את הפוליטיקה ההונגרית.
לאחר שהקיסר פרנץ יוזף הגיע למסקנה כי על מנת לחזק את האימפריה עליה שלט, עליו להיעזר בעם ההונגרי, ולשם כך יש לתת לעם זה את דרישותיו הלאומיות, היה דאק בין מנסחי הסדר הפשרה ("Ausgleich") אשר הביא ליצירת האימפריה האוסטרו הונגרית, בשנת 1867 לאחר משא ומתן שנמשך שנים. בהשפעתו של דאק נוצר הסדר לפיו פרנץ יוזף ישלוט בשתי ממלכות - אוסטריה והונגריה, אשר לכל אחת מהן מוסדות משלה, אך השלטון המרכזי בענייני הצבא, החוץ והאוצר, יישאר בידי בית הבסבורג. איש מפלגתו של דאק, גיולה אנדרשי נבחר להיות ראש הממשלה הראשון של הונגריה לאחר קבלת הפשרה, אך דאק נותר בעל השפעה רבה בממשלה החדשה.
לאחר שנת 1867 הלכה בריאותו ונחלשה. רבים מרעיונותיו לרפורמה נדחו על ידי הפרלמנט, והפשרה אליה דחף הביאה להפניית עלבונות אישיים כלפיו.
הוא מת ב-28 בינואר 1876, והפרלמנט חוקק חוק כי לזכר השירות הנאמן ששירת את האומה ההונגרית, יוקם לזכרו פסל מכספי האומה. כיום מצויה בבודפשט כיכר מרכזית הקרויה על שמו, ובה מתחברים שלושת קווי הרכבת התחתית של העיר.
