פוליאסטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליאסטר הוא קטגוריה של פולימרים, או ליתר דיוק פולימרים מעובים שמכילים קבוצת פעילות אסטרית (סוג תרכובת אורגנית שבשרשרת המרכזית שלה יש קבוצה פונקצונלית של אסטר). למרות שפוליאסטר קיים בטבע בדרך כלל המונח מתייחס למשפחה רחבה של פוליאסטרים סינתטים שכוללים את: פוליקרבונט ופוליאתילן טרפתלאת (PET). הפוליאסטר הסינתטי הראשון, גליצרין פאטייט הוכנס לשימוש במלחמת העולם הראשונה לבגדים חסיני מים. הפוליאסטר הטבעי היה ידוע לאדם כבר מ-1830.
שימוש נפוץ במילה פוליאסטר מתייחס לבגדים שנארגו מסיבי פוליאסטר. לבגדי פוליאסטר יש תחושה פחות טבעית מבדים טבעיים (כמו כותנה). סיבי פוליאסטר לעיתים קרובות נארגים יחד עם כותנה לשם ייצור אריג המשלב את היתרונות של שני חומרי הגלם.
תוכן עניינים |
[עריכה] שימושים לפוליאסטר
- סיבים (ומיקרו סיבים) לאריגים.
- בקבוקים
- סרטי צילום (אחרי הצלולוזה שהסרט עובר בפיתוח הפוליאסטר הוא המרכיב הכי חשוב למצע הסרט).
- מהווה מטריצה לחומרים מורכבים (כמו פיברגלס).
- מהווה מרכיב במסכי גביש נוזלי (LCD).
- הולוגרמות
- פילטרים
- מהווה מרכיב בסרט חשמל מבודד (איזולירבנד)
- שטיחים.
הפוליאסטר הגבישי-נוזלי הוא הפולימר הגבישי-נוזלי הראשון שנעשה בו שימוש בתעשייה, זאת מכיוון שיש לו מאפיינים מתאימים והתנגדות טובה לחום, מסיבה זו משתמשים בהם לחותמים מתכלים במנועי סילון. נעשה שימוש לעיתים קרובות בשרף של פוליאסטר המתקשה לאחר חימום ליציקות שונות: בריקוע של סיבי פיברגלס למשטח, וכפילטר שלא עשוי ממתכות. באפליקציות כאלו פולימריזציה יוזמת תגובות אקסותרמיות שמשלבות על-תחמוצות אורגניות כמו על-תחמוצת קטון (methyl ethyl ketone peroxide) ועל-תחמוצת בנזואיל (benzoyl peroxide).
[עריכה] סינטזה
סינטזה של פוליאסטר מושגת בדרך לל על ידי ריאקציית עיבוי פולימריים.
[עריכה] אסטריפיקציה של אזאוטרופ
השיטה הקלאסית היא אלכוהול וחומצה קרבוקסילית שמגיבים ויוצרים אסטר קרבוקסילי. כדי לאסוף את הפולימר יש לאסוף את המים שנוצרים מהריאקציה בלי הרף על ידי אזאוטרופ.
[עריכה] טראנספיקציה אלכוהולית
O
\\
C - OCH3 + OH[Oligomer2]
/
[Oligomer1]
|
 |
O
\\
C - O[Oligomer2] + CH3OH
/
[Oligomer1]
|
| (אסתר-סופי אוליגומר + אלכוהול-סופי אוליגומר) | (אוליגומר גדול + מתאנול) |
