עשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בעשו, בנם של יצחק ורבקה. לערך העוסק בספרו של מאיר שלו, ראו עשו (ספר).

בספר בראשית, עשו (נכתב לעתים גם כעשיו) הוא בנם של יצחק ורבקה, אחיו התאום של יעקב אבינו. לפי הסיפור התנכ"י, נולד עשו לאחר עשרים שנות עקרות ובתום הריון קשה, בו התרוצצו שני הבנים בביטנה של האם. האם הלכה "לדרוש את ה'" ובבית מדרשם של שם ועבר שאלה מה פשר ההריון המוזר. שם נענה לה: "שני גויים בביטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו...". חז"ל מסבירים ששני האחים נועדו מרחם לייעוד שונה: כאשר הייתה עוברת על פתח בתי מדרשות היה יעקב מפרכס לצאת, ואילו כאשר הייתה חולפת על פני עבודה זרה היה עשיו מבקש לצאת. כאשר נולד עשיו, היה "אדמוני כולו, כאדרת שער", וכיוון ששערו היה עשוי כשל מבוגר, נקרא בשמו.

כאשר גדל עשיו היה "איש שדה", ועסק בציד. חז"ל מוסיפים שהיה צד את הבריות ושודד אותם ואת נשותיהם. בגיל 15, כאשר מת אברהם חזר עשיו מן השדה עייף (חז"ל מסבירים את עייפותו המוגזמת בכך שעבר על שלושת העבירות החמורות באותו יום), וביקש מיעקב שילעיט אותו "מן האדום האדום הזה". הכוונה הייתה לנזיד עדשים שהכין יעקב לסעודת ההבראה על אברהם. בתמורה ביקש יעקב מעשיו את הבכורה - וקיבלה. בגלל סיפור זה, ובגלל שערו האדום, כונה העם שיצא מחלציו "אדום".

כאשר זקן יצחק וחש כי קרבו ימיו, רצה לברך את בנו האהוב, עשיו, וביקש ממנו להכין לו ציד כדי שיצדיק את ברכתו. רבקה שמעה את בקשת יצחק, ואמרה ליעקב שיכין מהר את הציד. כדי להסוות את עצמו, העטה יעקב על עצמו את בגדי עשיו, אך יצחק חש שמשהו לא כשורה, וחיווה את דעתו במשפט "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". יצחק התעלם, אולי במכוון, מהסימנים המחשידים, ובירך את יעקב את הברכה שהיה אמור עשיו לקבל. כאשר עשיו חזר מהציד וראה כי יעקב גנב לו את הברכה, צעק "צעקה גדולה ומרה", קבל על כך ששוב נפל קרבן לעורמתו של יעקב, וביקש מאביו שיברך אותו ברכה נוספת בכל זאת. יצחק בירך גם אותו, בין השאר אמר לו: "ועל חרבך תחיה". עשיו נטר ליעקב טינה קשה על כך, ויעקב ברח ללבן בעצת אימו.

בתום שנות הגלות של יעקב בבית לבן, ולאחר פיוס מצידו של יעקב הכולל משלוח עשרות בעלי חיים כדורון לאחיו, נפגשים שני האחים ונושקים זה לזה. חז"ל מסבירים כי עשיו עדיין רצה להרוג את יעקב ולנשוך את צווארו, אך צווארו של יעקב הפך להיות קשה כשיש ושיניו של עשיו נשברו ולכן שנהם בכו בפגישה.

עשיו לקח שתי נשים – עדה בת אילון החתי ואהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי. וכאשר ראה כי הן לא מוצאות חן בעיני אביו ואמו נשא את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החתי (ע"פ בראשית כ"ו ל"ד) ובת ישמעאל (ע"פ פ' ל"ו ג').

מצאצאיו הבולטים של עשיו – עמלק, בן בנו אליפז. על פי המסורת קבור ראשו של עשיו במערת המכפלה – לצד קברו של יעקב.

חז"ל עומדים על כיבוד האב המופלא של עשיו ואומרים כי לא היה בהיסטוריה אדם שכיבד את אביו כפי שכיבד עשיו את יצחק. גם כאשר רצה להרוג את יעקב לאחר שזה לקח בעורמה את ברכתו תכנן לעשות זאת רק בימי אבל אביו, וכל ימי חיי אביו דאג לציד בפה אביו.