סקי למרחקים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקי למרחקים (באנגלית Cross-country skiing) הינו ענף ספורט חורף ממשפחת הסקי הנורדי, בו הגולש נע למרחקים ארוכים במיוחד (כמה עשרות קילומטרים) על גבי מגלשי סקי במסלולים עם טופוגרפיה שונה כאשר התנועה מתבצעת בעזרת הרגליים והידיים שדוחפות קדימה בעזרת מקלות סקי.
בנוסף להיותו ענף ספורט זוהי עדיין דרך פופולרית להתנייד בחודשי החורף בארצות צפון אירופה וזהו ספורט עממי פופולרי מאוד בגלל היותו קל יחסית לביצוע, אינו מצריך ציוד יקר במיוחד, קל ללימוד ונחשב לפעילות גופנית בריאה מאוד. למרות הדברים האלו כספורט תחרותי הסקי למרחקים נחשב כקשה מאוד, הספורטאי מפעיל את רוב שרירי הגוף בעומס גבוה ולאורך זמן.
גלישה למרחקים נפוצה בארצות סקנדינביה, קנדה, רוסיה ושאר מדינות ברית המועצות לשעבר. הענף הזה צובר תאוצה כספורט עממי גם בארצות הברית ובאירופה הקונטיננטלית. מלבד היותו ענף ספורט בפני עצמו גלישה למרחקים קיימת גם בשני ענפי ספורט חורף נוספים: סקי נורדי משולב בו גלישה למרחקים משולבת עם קפיצות סקי, וביאתלון שמשלב גלישה למרחקים עם קליעה למטרה.
תחרויות גביע העולם מאורגנות על ידי פדרציית הסקי הבינלאומית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
גלישה למרחקים פותחה בארצות סקנדינביה לפני אלפי שנים. זוהי הייתה דרך ההתניידות היחידה בארצות אלו המכוסות בשלג עמוק במשך רוב השנה, בעיקר בצפון. הגלישה למרחקים הפכה מאוחר יותר גם לדרך ההתניידות של הצבאות באזורים האלו ועדיין במאה הקודמת הצבא הפיני עשה שימוש נרחב בגלישה למרחקים במלחמתו ברוסים (מלחמת החורף).
באופן מסורתי מגלשי הסקי נבנו מעץ, ומקלות הסקי נבנו מקני במבוק שאליהם חוברה פיסת עור לשפר את האחיזה בידיים.
מרוץ הסקי הספורטיבי (תחרותי) למרחקים הראשון אורגן כנראה ב-1872 בנורבגיה.
[עריכה] ציוד
מגלשי הסקי הם צרים וארוכים יחסית, וקלי משקל. בגלל צורתם הם מאפשרים לצבור מהירות אולם השליטה בסיבובים קשה. בניגוד למרבית ענפי ספורט החורף המגפיים מתחברות למגלשי הסקי רק באזור האצבעות ואילו העקב חופשי. התצורה הזאת חשובה במיוחד כאשר הגולש מטפס על גבעות. למעשה סקי למרחקים הוא ספורט החורף היחידי שכולל גם עליות.
מקלות הסקי הם ארוכים במיוחד, הם אמורים להגיע לגובה הכתף של הגולש ואף לעבור אותו במעט. קצוות המקלות מחודדים כדי שיוכלו להינעץ בשלג, ומעט מעליהם יש מגן שמונע מהם להינעץ עמוק מדי. הגולש לובש בדרך כלל בגדים תרמיים צמודים לגוף כדי להקטין את השפעת הרוח, ולובש כפפות מרופדות כדי למנוע כאב כתוצאה מהאחיזה במקלות הסקי.
[עריכה] סגנונות
ישנם שני סגנונות עיקריים בסקי למרחקים:
הסגנון הקלאסי: בסגנון זה מגלשי הסקי נמצאים בתוך מסילות שנחצבו בשלג מראש, ותנועת הרגליים היא אופקית בלבד ולא מתאפשרת תנועה אנכית. הגולש מתקדם על ידי בעיטות קדימה עם הרגליים, ודחיפה בעזרת מקלות הסקי. זהו סגנון קל ללימוד אבל איטי יחסית, ועיקר העומס נמצא על פלג הגוף העליון.
הסגנון החופשי: בסגנון זה אין מסילות בשלג והגולש בתנועת רגליים אנכית בעיקר בדומה לתנועת הרגליים בהחלקה על הקרח. בסגנון זה העומס מתחלק בין הרגליים לידיים והוא מהיר משמעותית מהסגנון הקלאסי, אם כי זהו סגנון קשה יחסית ללימוד ולוקח זמן לצבור מיומנויות.
[עריכה] תחרויות
ישנן תחרויות למגוון של מרחקים הן בסגנון הקלאסי והן בסגנון החופשי, לגברים ולנשים. גולש או גולשת שמעוניינים לזכות באליפות העולם צריכים להצטיין בסגנונות השונים ובמרחקים השונים, אולם כמובן שישנם גולשים שמצטיינים בסגנון מסוים בלבד או במרחקים מסוימים בלבד.
מספר דוגמאות לסוגי התחרויות השונים:
- ספרינט אישי (נשים 0.8 ק"מ, גברים 1.1 ק"מ, סגנון חופשי או קלאסי)
- ספרינט קבוצתי (סגנון חופשי או קלאסי)
- מרחק קצר (גברים 15 ק"מ, נשים 10 ק"מ, סגנון חופשי או קלאסי)
- מרחק בינוני (גברים 30 ק"מ, נשים 15 ק"מ, סגנון חופשי)
- מרתון (גברים 50 ק"מ, נשים 30 ק"מ, סגנון חופשי)
- מעורב (גברים 15+15 ק"מ, נשים 7.5+7.5, סגנון חופשי וקלאסי)
- קבוצתי (נשים 4X5 ק"מ, גברים 4X10 ק"מ, סגנון חופשי או קלאסי)